בשנתיים האחרונות העולם מתמודד עם שני עימותים מרכזיים המשפיעים על סדרי הכוחות העולמיים: מלחמת רוסיה– אוקראינה ומלחמת ”חרבות ברזל“. על אף השוני הגאוגרפי והפוליטי בין שני הסכסוכים, שניהם משקפים את מורכבות העידן המודרני של המלחמות ושניהם משפיעים על מערכת הכוחות העולמית.
”חרבות ברזל“ מסמלת שלב חדש בעימות ארוך השנים בין ישראל לארגוני הטרור. העימות לא רק חידש את המאבק המורכב, אלא גם הביא להשלכות גאופוליטיות חדשות כאשר מדינות רבות התערבו דיפלומטית בניסיון להביא לרגיעה. במרחק אלפי קילומטרים מלחמת רוסיה–אוקראינה ממשיכה להכות גלים. מתקפת הנגד האוקראינית הפתיעה את רוסיה, ובעיקר את העולם המערבי, שהיה בטוח כי אוקראינה תמשיך במלחמת התשה מול הרוסים ולא צפה כי תיזום התקפה. למרות ההבדלים המובהקים בין שתי המלחמות, יש קווי דמיון המאפשרים הבנה מעמיקה יותר של תהליכי השינוי בעולם.
ראשית, שני העימותים משקפים את המתח בין מדינות וארגונים המנסים לשמר את הסדר הקיים לאלה המבקשים לשנותו. שנית, החשיבות הגוברת של טכנולוגיה בלוחמה המודרנית, בין במערכות הגנה כמו ”כיפת ברזל“ בישראל ובין במערכות ל“א או מל“טים המשמשים באוקראינה. שלישית, השפעתם העולמית של העימותים ברורה. המלחמה באוקראינה הביאה לשינויים כלכליים רחבי היקף, כולל זעזועים בשוק האנרגייה העולמי והתגברות המחסור במזון. בה בעת, ”חרבות ברזל“ חידדה את המתחים הבין־לאומיים באזור מצד מעצמות שונות.
גיליון זה עוסק במלחמה הנוכחית גם ברובד הטקטי, תחבולה, פשיטה, שימוש בכלים אוטונומיים וטיהור מרחב, וגם ברובד האסטרטגי, האיום החות'י, הגנה מרחבית, דפוס "היוון העתיד" בתרבות הצה"לית, מגמות יסוד בחמאס ורעיון הדה־מיליטריזציה כפתרון אפשרי. דווקא בעידן שבו טכנולוגיה מתקדמת ודיפלומטיה מתוחכמת משמשות מרכיבים חשובים בכל עימות, העולם ניצב בפני שאלות חדשות בנוגע לתפקיד מדינות, בריתות וארגונים בין־לאומיים במניעת עימותים ובהבטחת שלום ארוך־טווח. מערכות מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם.