צורת הקרב היא השיטה שבה בחרנו כדי להשיג הישג מבצעי. צורות הקרב הן מצבור של שיטות המופרדות זו מזו באופן מלאכותי לפי אמות מידה שונות, וזאת לצורכי מתודולוגיה והדרכה. במילים אחרות: צורות הקרב משמשות לתיאור שיטת הפעולה של כוח מסוים ולעיתים יכולות להיות גם מהות ההישג המבצעי עצמו. לדוגמה: ההגנה היא צורת קרב ראשית, אך גם תיאור של ההישג המבצעי הנדרש מכוח מסוים המגן על גזרה נתונה ומוגדרת או על יעד ספציפי.
העניין הולך ומסתבך ככל שהכוח גדל. כוח גדול יכול לפעול - באמצעות כוחות המשנה שלו - בכמה שיטות, כלומר בכמה צורות קרב. לדוגמה אוגדה בהתקפה יכולה לכלול חטיבות מתקדמות, תוקפות ואף מגינות בו־זמנית, ולרוב אלה ישנו את צורת הקרב שלהן בשלבים השונים של לחימת האוגדה. כך, למשל, במסגרת התקפה אוגדתית עשויה אחת מחטיבותיה להתקדם בשלב הראשון, לתקוף בשלב השני ובשלב השלישי להיערך להגנה על השטחים שכבשה. ההישג המבצעי שככל הנראה הוגדר לחטיבה הזאת הוא טיהור מרחב לחימה נתון בשלב הראשון והגנה עליו בשלב שלאחר מכן.