מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

ספר חדש יצא לאור! צבא ההייטק וצבא הפרשים מאת תא"ל (מיל') גיא חזות.

ספר זה נכתב לפני המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023. מטרתו הייתה להסביר כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. האחד מתקדם, חדשני ונוצץ, והשני מיושן, מסורבל, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב מלבד למשימות הגנה. הספר ניסה להתחקות אחר הסיבות להתפתחות שני הצבאות בצה"ל, להבין את המשבר שצה"ל חווה עקב כך, ולהציע כיצד ניתן לפתור אותו. 

ואז פלשו מחבלי חמאס לנגב המערבי. צבא ההיי־טק וצבא הפרשים הפך מסֵפר שמתריע מפני אסון – לכזה המסביר אותו. מה הביא לכישלון החמור ביותר בתולדות צה"ל ואיך הצליחו יחידותיו להתאושש ממנו?

צבא ההייטק וצבא הפרשים – עכשיו בחנויות הספרים ובמרק"ט הצה"לי

"שימור היתרון הטכנולוגי של ישראל חיוני ליכולתם של צה"ל ומערכת הביטחון להגן על המדינה מפני איומים פוטנציאליים עתידיים. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של השנים האחרונות מובילה לטכנולוגיות המכונוּת 'משבשות', 'מפציעות' ואפילו 'בלתי נמנעות'. במסגרת בניית האסטרטגיה הביטחונית של ישראל וצה"ל ל־2030 ואילך, יש לעסוק בהתפתחות הטכנולוגית בתחומים אלה כהזדמנות, אך גם כסיכון במקרה שישחקו את היתרון הטכנולוגי של ישראל". 

מאמר חדש שכתב רס"ן ד"ר אושרי בר גיל לגיליון החדש של כתב העת חברה צבא וביטחון לאומי בנוגע לטכנולוגיות מפציעות ומשבשות בעולם הביטחוני:

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

״יש הבדל בין מנהיג פוליטי, המכווין פיגועים ופעולות טרור, שמותר לסכלו ובין מנהיג פוליטי סמלי שאינו מכווין פעולות טרור, ואם מסכלים אותו הדבר נחשב לרצח פוליטי. בארגוני הטרור, המנהיגים הפוליטיים הם לרוב גם מכווינים פעולות טרור". 

על סיכולים ממוקדים של מנהיגים פוליטיים מארגוני טרור, ותגובות ארגוניהם. ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור. בריאיון נוסף ומשלים ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים.

לשמיעת הפודקסט המלא לחצו כאן

6 באוגוסט, מטוס בואינג מדגם B-29 המריא מהאי טיניאן לכיוון יפן עם "ילד קטן" – פצצת מסוג ביקוע גרעיני אורניום 235. מטרתו של המטוס – הירושימה; יעדי המשנה – הערים קוקורה ונגסאקי. ב־08:15 הטיל את הפצצה הגרעינית הראשונה על יפן, וכעבור 43 שניות התרחש הפיצוץ הגרעיני הראשון. 
 
יותר משני שלישים ממבני העיר נהרסו, 70–80 אלף בני אדם נהרגו (בהם כ־20 שבויים אמריקנים) וכ־70 אלף נפצעו. 3 ימים לאחר מכן, ב־9 באוגוסט 1945 המריא המטוס "בוקסקאר" מאותו אי, ועליו "איש שמן" – פצצה מסוג ביקוע פלוטוניום. ב־11:00 הגיעו המטוסים לנגסאקי. ב־11:02 נפתח צוהר בעננים שכיסו את העיר, והפצצה נשלחה לדרכה. אחרי 47 שניות נראה הפיצוץ הגרעיני השני והאחרון. מבנים רבים של העיר נהרסו כליל, וההערכה היא ש־40 אלף בני אדם נהרגו ו־60 אלף נפצעו. 

כיצד נבחרו הערים הספציפיות, מה היה ההיגיון האסטרטגי בשימוש בנשק מסוג זה ומדוע לא נכנעו היפנים לאחר הטלת הפצצה הראשונה – בפנים

בקיץ 2024 יצא לאור הגיליון המורחב השישי–שביעי של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, המשותף לאגודת חוקרי צבא-חברה בישראל ולהוצאת מערכות. אנו מזמינים כותבות וכותבים להגיש מאמרים לגיליון הבא. 

בגיליון יתפרסמו מאמרים וביקורות ספרים. יתקבלו בברכה מאמרים העוסקים בכל הנושאים כעולה מכותרת כתב העת, דוגמת: תמורות ביחסי צבא וחברה; היבטים ארגוניים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים של צה"ל וארגוני ביטחון נוספים; תקשורת, צבא וביטחון; מלחמה ומוסר; פוליטיקה ותקשורת; צבא ומגדר; צבא ודת; יחסי דרג צבאי ודרג מדיני; תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון; התעשיות הביטחוניות; ייצוגי צה"ל בקולנוע, בספרות ובאמנות; החזית האזרחית והגנת העורף.

הנחיות נוספות להגשת המאמר - בפנים

54 שנים לסיום המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל – מקיץ 1967 ועד קיץ 1970 – מלחמת ההתשה. 

הספר אש בקווים מאת אל"ם (מיל') זאב דרורי מתמקד במלחמה שהתנהלה לאורך גבולה המזרחי של ישראל. אמנם חלק הארי של תשומת הלב הופנה ללחימה שהתנהלה באותה התקופה לאורך תעלת סואץ, אולם בשני היבטים הייתה הלחימה במזרח מאיימת יותר: היא איימה ישירות על חייה של אוכלוסייה אזרחית גדולה ועל מוקדים כלכליים חשובים, והייתה המחסום היחיד בפני חדירה של חוליות טרור לשטחי יהודה ושומרון ומשם אל לב ישראל. 

הספר מציג את תפיסת המאבק של הארגונים הפלסטיניים החמושים, ואת מדיניות ממשלת ישראל לגבי יהודה ושומרון. את הלחימה היום־יומית לאורך הגבולות ואת פרק הגבורה שרשמו לוחמי צה"ל ומפקדיו בארץ המרדפים. 

עוד על הספר – בפנים