שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה
פינוי הריסות של מבנה שהפגיזו הרוסים במחוז סומי. 27 בפברואר 2022
השנה הראשונה: בין ציפיות ובין מציאות
מטרותיה המדיניות של רוסיה היו בתחילה להשיב את אוקראינה ל"עולם הרוסי" – למנוע ממנה להצטרף לנאט"ו, ולקשור את מדיניות החוץ שלה ואת כלכלתה לאלה של רוסיה. מטרה משנית הייתה להשיב לידיה שטחים מסוימים באוקראינה שהרוסים רואים בהם שטח שלהם לשעבר שחוּבּר לאוקראינה רק בגלל האופן שחילקה ברית המועצות עצמה למחוזות ניהול, ולאופן שבו התפרקה בתחילת שנות ה־90 של המאה ה־20.
כדי להשיג מטרות אלה כוונה הפלישה הרוסית לשני כיוונים עיקריים:
- קבוצת מאמצים מתלכדים לעבר בירת אוקראינה, קייב – מבצע ממוקד כאזמל של כוח מיוחד שכוון ישירות לעבר ההנהגה המדינית של אוקראינה ובעקבותיו מבצע מוטס גדול יותר, אם כי עדיין מצומצם יחסית (חטיבה) שיתגבר אותו וכוחות יבשתיים גדולים שיגיעו בהמשך בנסיעה כדי לייצב את המשטר החדש שיחליף את זה שהודח. מהלך זה היה דומה למבצעים שיזמה ברית המועצות נגד הונגריה (1956), צ'כוסלובקיה (1968) ואפגניסטאן (1979).
- מבצע מפוזר לרוחב מזרח אוקראינה כדי לכבוש את רוּבה עם מאמץ משני לאורך מחוזות החוף של הים השחור לעבר עיר הנמל אודסה. המאמצים הדרומיים של מבצע זה ניצלו את שליטתה של רוסיה בחצי האי קרים, עליו השתלטה ב־2014.
המתקפה הרוסית לעבר קייב כבשה שטח גדול, אך לא השיגה את מטרתה המדינית – הפלת המשטר האוקראיני. בו בזמן, ההתקפות במזרח אוקראינה כבשו שטח גדול, אם כי נכשל הניסיון להגיע לאודסה. כישלון מודיעיני מהותי היה האמונה הרוסית שרוב אוכלוסיית אוקראינה מעוניינת לקבל את הרעיון של כפיית משטר תומך רוסיה בקייב, או לפחות אדישה לאפשרות זו. ציפייה שגויה זו הובילהאת הרוסים להקצות כוח קטן מדי להשגת המטרה – הן בהיבט היחס בין גודל הכוח ובין גודל השטח, והן בהיבט היחס בין גודל הכוח הרוסי וגודל הכוח האוקראיני. הכוח שפלש לאוקראינה היה קטן מדי, ומבחינות רבות חלש יותר מהכוח שניצב מולו.