כישלון התמרון הרוסי בפתיחת המלחמה נבע לא רק מיכולת לחימה נמוכה ומתכנון שלומיאלי, אלא גם בשל היותו מודל התערבות צבאית שאינו חלק ממערכה צבאית. היעדר מודיעין אסטרטגי, או לחילופין התעלמות הקברניטים הרוסים מחוסר היכולת לבצע השתלטות צבאית מהסוג שרוסיה ביצעה בעברה הסובייטי, העצימו גם הם את הכישלון

מחקר השלבים הראשונים של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהחלה ב־24 בפברואר 2022 עדיין בחיתוליו, והמחקרים הנוכחיים לוקים בהיעדר מובן של פרספקטיבה כמו גם ממחסור במקורות מידע מהימנים בנוגע למטרות המלחמה ומהלכיה. חשוב לקיים מחקר ראשוני זה כדי להפיק לקחים ראשוניים, ולנסות להבין את המציאות הצבאית והגאואסטרטגית, אך עם זאת היעדר הפרספקטיבה ומקורות מהימנים מחייב אותנו לבחון היטב את הנחות היסוד אשר לפיהן אנו בוחנים את מהלכי המערכה, כדי להימנע מטעויות ניתוח בסיסיות.

המחקרים הראשוניים של מהלך הפתיחה הרוסי, ובדגש על עצירת התמרון, מצביעים על כשלים חמורים עד כדי שלומיאליות בתכנון הפלישה ובהפעלת הכוח. כשלים אלה כוללים בין היתר תנועה מבצעית על צירים סלולים, התקדמות כוחות לוחמים לטווחים של מאות ק"מ ללא דרגים לוגיסטיים ויחידות סיוע אש, ופריסה לא מבצעית בשטחים מאוימים (למשל תפיסת צמתים במרכזם במקום שליטה מבצעית עליהם).

לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן