"75 שנים לאחר הקמתה, לאונר"א עדיין אין מסגרת מוסדרת למתן דין וחשבון. לנוכח אופי הגילויים הקשים והביקורות החריפות שהועלו נגדה במישורים השונים במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך 'חרבות ברזל', הבחינה שמבקש מזכ"ל האו"ם לקיים בנוגע לנייטרליות הסוכנות היא בגדר עלה תאנה והסטת קשב של הקהילה הבין־לאומית, תוך התעלמות מכוונת משורש הבעייתיות ומחומרת ההאשמות הכרוכים בפעילותה ובהתנהלותה של אונר"א".
מאמר חדש, מעמיק ובעיקר מטריד מאת רס"ן (מיל') ד"ר רפאל בן ארי וד"ר שאול שארף, על סוכנות אונר"א כשחקן פוליטי פעיל. המניפולציה שהיא עושה במתקניה, התכנים הנלמדים במערכת החינוך שלה, מעורבותה החורגת מהמנדט שניתן לה, המסלול העוקף של הדין הבין לאומי שעשתה לעצמה בנוגע להגדרת פליט, קיום זכות השיבה ועוד.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"כבר ב־1988 הגדירה עצמה חמאס כתנועה שהאסלאם הוא דרכה. משכך, האמונה שזורה בתוכנית הצבאית ואי אפשר לנתק ביניהן. זאת אף על פי שחלקנו הניגשים לסוגיה מנקודת מבט מערבית מנסים לטעון כי האמונה היא התירוץ ולא המהות. אולי אפשר להכריע את חמאס צבאית, אך יש להביא בחשבון כי הרוח שחמאס מייצגת פועמת בליבם של לא מעטים".
מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה על ההכנה המנטלית ועיצוב הרוח של פעילי הזרוע הצבאית של חמאס לביצוע ג'האד, בעקבות חומר רב ערך שנמצא בכליהם ועל גופם של פעילי גדודי עז אל־דין אל־קסאם ב־7 באוקטובר ולאחריו.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"אהוד ברק היה בת".
המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות מחבר בין סיפורי קרב עוצרי נשימה לתיאוריה צבאית כדי לשפוך אור חדש על המבצעים שעיצבו את האתוס של צה"ל.
בפרק החמישי: מבצע "אביב נעורים"
איך מחסלים את ראשי הטרור? בשנות ה־70 בירות הייתה אחת הבירות השוקקות במזרח התיכון. היא הייתה גם מקום מושבם של בכירי אש"ף. ארגון הטרור שהיה אחראי לרציחתם של הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. במבצע "אביב נעורים" יצאו כוחות צה"ל מסיירת מטכ"ל, הצנחנים והשייטת למבצע בלב בירות כדי לסגור איתם חשבון. המבצע הוא פרי שיתוף פעולה יוצא דופן, יחסית לנהוג אז, בין צה"ל למוסד שסיפק את המידע על ראשי אש"ף בזכות סוכנת שהושתלה בבירת לבנון.
על מהלך המבצע ושיתוף הפעולה בין הארגונים מספרים אבנר שור ואבירם הלוי, יוצאי סיירת מטכ"ל ומי שרואים את עצמם כהיסטוריונים שלה.
לשמיעת הפודקסט המלא לחצו כאן
"הקמת גדוד חרדי בצה"ל עוררה תקווה שמדובר בצעד לקראת שילוב החרדים בחברה הישראלית. אבל יותר משהיא ביטוי לשילוב של החרדים בחברה הישראלית, היא שימור של 'החומות' שביניהן מעדיף הציבור החרדי להסתגר. קיום הגדוד מעורר שאלות לא פשוטות בתחום חופש הדת והחופש מדת מצה"ל. אולם למרות כל אלה זוהי כנראה הדרך הטובה ביותר האפשרית לשילוב של חיילים חרדים בצה"ל".
השבוע דן בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד אי גיוס תלמידי ישיבות, לאחר שביוני 2023 פקע ההסדר החקיקתי שמאפשר לדחות את גיוסם. זמן לחזור למאמר בן 18 שנים שכתב אל"ם (מיל') שמיל פלג על זכויות הדת במסגרת שירותו של חייל חרדי בצה"ל ועקרון השוויון.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
כך גם מאמרו של תא״ל (מיל׳) ד״ר מאיר פינקל שהתפרסם בגיליון החדש של "מערכות" על מודל של יחידות "מגזריות" כפתרון המתח בין צורכי המגזר וצורכי צה"ל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"איני יודע אם דו"ח מבצעים מסכם חיוני לנצחון - בקרב, שכן אפילו ההסטוריון המובהק ביותר יודה בכך, כי פעמים רבות מאוד אין הנצחון מותנה בדו"ח המוגש עליו אחר מעשה [...] אך כל עוד ישנה מפקדה ממונה עליך, אין צל של ספק כי אחר כל פעולת-קרב, עוד בטרם החלטת על הצורה הסופית של הצ'יזבאת שלך, תידרש להגיש בכתב דו"ח מבצעים מסכם.
יש לכך סיבות רבות. אני יודע כמה סיבות שתיראנה חסרות טעם להפליא בעיני מפקד בשדה; אף שבעיני עכברי מטה כמוני הן נראות כסיבות של טעם. אבל ישנה סיבה אחת שהיא טובה לכל אדם: המפקד הממונה חייב לדעת בדיוק כיצד ביצעת את המשימה שהוטלה עליך. קודם כל רוצה הוא לשמוע זאת מפיך אתה, בצורת דו"ח ראשון בעל-פה הנמסר תוך כדי הקרב, או מיד אחריו; אחרי כן רוצה הוא לקבל דו"ח מלא יותר, כי בשום אופן אין הוא מוכן להסתפק בדו"ח הראשון. אם כך ואם אחרת, מוקדם או מאוחר, עם תזכורת או בלי תזכורת - לא תהיה לך ברירה : תצטרך להגיש דו"ח בכתב.
אם כך הוא הדבר, מדוע לא לעשות היטב מה שאתה נאלץ לעשות בין כה וכה?".