מגזין סוף השבוע של מערכות - 15 בפברואר 2024
"החברה הפכפפכה למדי בכל הנוגע לאופן שבו היא רואה אנשים שחזרו מהשבי [...] יתר על כן, תמיד יש הבדלים בין האופן שבו פדויי שבי רואים את עצמם ובין האופן שבו החברה רואה אותם [...] פדויי שבי חייבים להיות מוכנים לעובדה שיש בעניינם ציפיות וגישות שונות, וללמוד כיצד להיערך לדרישות החברתיות הללו ולהסתגל אליהן".
השבוע חילצו כוחות צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל במבצע נועז ברפיח את פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, שנחטפו ב־7 באוקטובר מניר יצחק.
עוד על הסתגלות פדויי שבי והכלים לעזור להם לחזור, עד כמה שאפשר, לחייהם – בפנים
"יש אינטרסים סעודיים בשיתוף פעולה עם ישראל, ולכן אנחנו רואים במדיניות של מוחמד בן סלמאן שלראשונה יש מאמץ ליישם מדיניות סתגלנית, וישראל צריכה לנצל זאת".
פרופ' (אמריטוס) אלכסנדר בליי מהמכון לאסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל"קול המערכות" על יחסי סעודיה–ישראל.
לשמיעת הפרק המלא לחצו כאן
"ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה. דברי האמאם השהיד חסן אל־בנא".
בראשית שנות ה־80 של המאה ה־20 הוקם ברצועה עזה ארגון הג'האד האסלאי, על־ידי שני סטודנטים ששבו מלימודים במצרים: פתחי אל־שקאקי ורמדאן עבדאללה שלח. השניים, שהתאכזבו מחוסר המעש של "האחים המוסלמים" המצריים, התכוונו לעשות שימוש באסלאם לניהול מאבק בישראל. "האחים המוסלמים" ברצועת עזה, שהוטרדו מן המתחרה הלוחמני שקם נגד עיניהם וחששו שהוא עלול להשתלט על הרחוב הפלסטיני, הגיבו בייסוד חמאס (תנועת ההתנגדות האסלאמית) בסוף 1987. תנועה זו, שגם בראשה עמד מורה - אחמד יאסין - גדלה במהירות והפכה לאיום של ממש על הנהגת פתח, שעד לאותה עת הובילה בבטחה את המחמה בישראל.
תעודת הזהות של חמאס - האמנה שלה שנוסחה ופורסמה בקיץ - אינה מותירה ספק באשר לדבקות הארגון במשנתו של בנא (מקים "האחים המוסלמים" שנרצח השבוע לפני 75 שנים), ופותחת בציטוט שנכתב למעלה. סעיף 8 באמנה מציג את ססמת חמאס, הלקוחה ישירות מ"איגרת הכללים" של בנא: "אללה הוא מטרתה (של התנועה), השליח (מוחמד) הוא המופת שלה, הקוראן הוא חוקתה, הג'יהאד הוא דרכה וההקרבה היא משאלתה הנעלה ביותר". המשמעות: חמאס היא הזרוע הצבאית של "האחים המוסלמים" הפלסטינים ולא, כפי שמקובל לחשוב, תנוועה שעומדת בזכות עצמה בעלת אידיאולוגיה עצמאית.
עוד על בנא, אגרותיו ותורתו – בספרנו האסלאם הוא בשורתנו והג'האד דרכנו שתורגם ויצא ב"מערכות" בשיתוף מרכז דיין ב־2021 וזמין במלואו לקריאה כאן
"רעיון פינוי היישובים אינו חדש. הדיון בו מתקיים בישראל ממלחמת העצמאות ומתממש בגבול הצפון במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'. לפינוי יישובים השפעה מורלית על האוכלוסייה והמנהיגים, אך הכנה מתאימה של המנהיגים והציבור לכך יכולה לאפשר שימוש יעיל בכלי זה, תוך השארתו ברמה הטקטית והוצאתו מכללי המשחק האסטרטגי".
מאמר חדש של סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק מהגיליון החדש של מערכות על התפיסה של ההגנה המרחבית בימי ראשיתה של ישראל ושקיעתה – וההכרח בה בשל האיומים על מרחבי הגבול שפיתחו צבאות הטרור חזבאללה וחמאס – שאף התממשו ב־7 באוקטובר.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות מחבר בין סיפורי קרב עוצרי נשימה לתיאוריה צבאית כדי לשפוך אור חדש על המבצעים שעיצבו את האתוס של צה"ל.
בפרק השלישי: סיפור הגלגולים השונים בהפעלת כוחות מסתערבים. מסתבר שהעלילות מסמרות השיער של פאודה מתגמדות מול המציאות ארוכת השנים שהחלה ביחידת המסתערבים של פלמ"ח ונמשכת ממש עד רגע זה.
בפרק מספר הסופר והעיתונאי מתי פרידמן את סיפורם של המסתערבים הראשונים שנטמעו בבירות וסיכנו את חייהם לטובת המדינה עוד לפני שזו נוסדה ואילו תומר צבן ורז שביט ששירתו ביחידת דובדבן בשנות ה־90 על הניסיונות למגר את הטרור בעזה בשנים הללו.
לשמיעת הפרק המלא לחצו כאן
