המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט על הלמידה המבצעית של חיל הים במלחמה / מאמר על השאלה: האם הצבא יכול להכריע טרור? / מערכות עומק על קרב אורטונה – למידה תוך כדי לחימה, לש"ב ולקחים בני 80 שרלוונטיים גם היום / איך מנהלים מלחמה מול גנרל חורף / מאמר תגובה למאמר על כיפת ברזל כקו מאז'ינו החדש / האם הגליל מוגן? "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

"אימוץ של שתי השערות בלתי נכונות - הראשונה שהטרור נחוש ועמיד יותר מהמדינה הדמוקרטית והשנייה כי ההכרעה היא תמיד בתודעה וכי היא אינה נגזרת ממהלכים פיזיים כוחניים - הביא רבים להאמין כי אין דרך צבאית להתמודד עם הטרור כדי להכריעו . ההיסטוריה - גם של מדינת ישראל - מוכיחה שהם טועים".

מתוך מאמרו של אלוף (מיל‘) יעקב עמידרור, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות, על השאלה: האם הצבא יכול להכריע טרור?

התשובות – בפנים

"אנחנו משולבים באופן מלא בתמרון – גם בקווי הגנה וגם במהלכי התקיפה. היתרון של חיל הים הוא הזמינות. למשל האפשרות למקם במהירות רבה סטי"ל שיזוז מנקודה לנקודה, יעשה תצפית בזמן אמת וייתן חיפוי באש".

רמ"ח תו"ל בזרוע הים, אל"ם ברוך חביב, על מה שמאפיין את פעילות חיל הים במלחמת "חרבות ברזל" ועל הלימוד המבצעי של החיל במהלך המערכה.

לשמיעת הפודקסט לחצו כאן

בדצמבר 1943, במשך כשבוע, התנהל בין צוות קרב חטיבתי קנדי ושני גדודים גרמניים הקרב על העיירה האיטלקית הקטנה אורטונה. משימת הגרמנים הייתה לעכב את כיבוש העיירה כדי לאפשר לכוחות גרמניים אחרים להשלים נסיגה לקו הגנה חדש מצפון לה. כדי להאריך את משך הזמן בחר המפקד הגרמני לנהל קרב הגנה עקשני.

הייתה זו הפעם הראשונה בחזית האיטלקית שכוחות גרמניים בחרו לנהל קרב הגנה כזה בתוך שטח בנוי. משימת הקנדים, שעד לקרב זה לא התאמנו על לש"ב, הייתה לרדוף אחרי הכוחות הגרמניים הנסוגים, והם הופתעו לחלוטין מההתנגדות שבה נתקלו בעת שנכנסו לעיירה.

מערכות עומק שכתב סא"ל (מיל') ד"ר עדו הכט על למידה תוך כדי לחימה, לחימה בשטח בנוי ולקחים בני 80 שרלוונטיים גם היום.

לקריאת המסמך המלא לחצו כאן

בניהול מלחמה בחורף קשיים רבים - גשם, ערפל, רוח, קור ובוץ. הם משפיעים הן על החיילים, והן על רק"ם ועל שאר הכלים, וצריך להיות מודע לאתגרים הללו ולאופן שבו מתמודדים עימם
איך מנהלים מלחמה מול גנרל חורף? רס"ן שחר הלר, ראש המכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה ודוקטורנט בחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על מאפייני הלחימה בחורף.

לשמיעת הפודקסט לחצו כאן

לקריאת המאמר שכתב רס"ן הלר "גנרל חורף מחפש כיוון" בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה לחצו כאן

"ההשוואה לקו מאז'ינו ולחומה הסינית ממש אינה במקומה וגורמת יותר נזק מתועלת. בסופו של דבר צריך לזכור כי על אף כמה חריגות, מילאה החומה הסינית תפקיד משמעותי בהגנה על הממלכה במשך כ־270 שנים - תקופה ארוכה מאוד אפילו במושגים היסטוריים. אם מערכת כיפת ברזל תמלא את תפקידה אפילו רבע מהזמן הזה - דיינו".

בשבוע שעבר עלה במגזין מאמרו של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל על כיפת ברזל כקו מאז'ינו החדש. בגיליון העוקב התפרסם מאמר תגובה מאת ד"ר עזריאל לורבר. הרי הוא לפניכם, מוזמנים לדון.

לקריאת מאמר התגובה לחצו כאן

"בספרו מלחמה ללא אות מתאר תא"ל (מיל') משה (צ'יקו) תמיר כיצד עברו שנים עד שבצה"ל הפנימו שהלחימה מול חזבאללה איננה חלק מהבט"ש אלא היא, במהותה, לחימה נגד גרילה. גם כעת נראה כי אף שצה"ל הפנים היטב שלחזבאללה יכולות צבאיות המאפשרות לו לחדור בתנאים מסוימים אל תוך שטח ישראל, נדמה כי לא בוצעו השינויים הנדרשים בהיערכות הכוחות בגליל כדי להתאים למציאות זאת. פרסומים בעיתונות מלמדים כי צה"ל בונה מערכת מכשולים לאורך הגבול וכי לעיתים הוא מרכז כוחות כוננות בגזרה. ואולם לפחות לפי מקורות גלויים, יש ספק אם צה"ל נערך להגנה על הגליל כראוי".

מאמר בן שנתיים מאת סרן (מיל') תמיר מנצור כרמל, שתהה האם הגליל מוגן, והציע תיקון יסודי בצבא היבשה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לשמיעת כל הפודקסטים שעלו עד כה על מלחמת "חרבות ברזל" וחומרים נוספים לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן