חידת אי פינוי המעוזים בבוקר 6 באוקטובר 1973
השאלה אם ניתן להפיק לקחים מאירועים היסטוריים לקראת התרחשויות עתידיות מרחפת מעל תהליכים היסטוריים, ובהם תהליכים צבאיים, שנים רבות. אף כי צירוף נסיבות שונה לחלוטין עשוי להביא לתוצאות דומות, ההיסטוריה – בניגוד לדעות רווחות – אינה חוזרת על עצמה. אסון המעוזים במלחמת יום הכיפורים כמקרה בוחן
מעוז בודפסט. צילום: דו"ץ
בשבת 6 באוקטובר ,1973 יום הכיפורים תשל"ד, פרצה בשעה 14:00 מלחמת יום הכיפורים. כך הסתיימו שש שנים וארבעה חודשים של בניית כוח צבאי, עימותים מוגבלים ותכנון והכנות מקיפות לקראת אפשרות של מלחמה בין מצרים וסוריה ובין ישראל.
על אף ההכנות הממושכות של מצרים וסוריה למלחמה ושפע הסימנים שהעידו על כך, ועל אף הכרת תוכניות המלחמה המצריות, שהצביעו בבירור על כוונת מצרים וסוריה לצאת למלחמה כוללת, השיגו שני הצבאות הפתעה אסטרטגית מוחלטת מול צה"ל. המטרה המוגדרת, לפחות בחזית המצרית, הייתה שבירת הסטטוס קוו שנוצר ב־1967 והשבת כל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים – סיני (חלק קטן על ידי כיבוש בפועל, והשאר בתהליך מדיני שיותנע ויימשך אחרי סיום המלחמה) ורמת הגולן.