שער חזית הצפון: גדוד 13 בארבעת ימי הלחימה הראשונים של המלחמה

ההבקעה הסורית בגולן בליל 7/6 באוקטובר. מתוך: מלחמת יום הכיפורים – מפות ומבצעים. המחלקה להיסטוריה, צה“ל

ביולי 1973 קיבל גדוד 13 אחריות על שבעה מוצבים תחת פיקוד החטיבה המרחבית 820. המוצבים 102 מוצב החרמון, ודרומה ממנו 103 במג‘דל שמס, 104, 105, 107, 109 ו־110, ברמת הגולן, נפרסו בגזרה שגבולה הדרומי היה כ־6–7 ק"מ מדרום לקוניטרה, ושנמשכה, צפונה משם, עד לחרמון. סא"ל זאב אורן, מפקד הגדוד שקיבל את הפיקוד ביוני 1973, הסמג"ד, רס"ן אילן בירן, ומפקדת הגדוד ישבו בתל אבו אל־ִנִדא (הר אביטל). כוחות הגדוד הוצבו באופן הזה: פלוגה א', שמפקדתה מוקמה במסעדה, תפסה את מוצבים 102 ו־103; פלוגה ב‘, שמפקדתה בקוניטרה, תפסה את המוצבים ,107 109 ו־110; ופלוגה ג', שמפקדתה הייתה במסעדה, תפסה את מוצבים 104 ו־105.

בגזרת הגדוד הוצבו גם חמש מחלקות טנקים מגדוד 74 שנפרסו לצד המוצבים, אך הן לא היו תחת פיקוד גדוד 13. המשימות של המוצבים בשגרה היו החזקת המוצבים וביצוע תצפיות יום, סיורי בוקר, ופתיחת צירים פנימיים בקו המערכת ואבטחת צירים.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן