היבטים רפואיים במלחמת רוסיה–אוקראינה

כניסה קרקעית של צבא רוסיה באזור קייב. לחיילים רוסים הייתה חשיפה ממושכת לטמפרטורות קרות מאוד ללא ציוד חורף מתאים. צילום: ויקיפדיה

הפלישה הרוסית לאוקראינה החלה ב־24 בפברואר 2022 והייתה שיאו של העימות בין שתי המדינות שהחל עוד ב־2014. בתחילת הפלישה דווח על תקיפות של הכוחות הרוסיים בערים גדולות ברחבי אוקראינה, בהן: רדיאנסק, צ'רניהיב, חרקוב, אודסה, סומי ובבירת המדינה, קייב. כפי שנוכחנו ממלחמות עבר, הצד המתמרן נאלץ להתמודד עם אתגרים רבים בלחימה, לרבות קווי אספקה לוגיסטיים ארוכים, לחימה בשטח לא מוכר וריחוק מהעורף הביתי, ועליו להיות ערוך עם תוכנית מורכבת ומפורטת לטיפול ולפינוי נפגעים.

ב־14 במרס הוקם צוות מחקר ייעודי בחיל הרפואה, אשר הורכב משישה צוערים במסלול "צמרת" ללימודי רפואה ומקצינים במגמת מפקדים בבית הספר לרפואה צבאית, בליווי ענף תוה"ד במקרפ"ר ובשיתוף פעולה עם חטיבת המחקר באמ"ן. מטרת הצוות הייתה לחקור את המידע הגלוי המצטבר ממלחמת רוסיה–אוקראינה ולהפיק לקחים בתחום הרפואה המבצעית בתמרון עומק רחב היקף. הצוות אסף נתונים בין מרס–ספטמבר 2022, ממקורות מגוונים: רשתות חברתיות (בעיקר טוויטר, טלגרם, יוטיוב ופייסבוק), עיתונות, ראיונות עם מומחי תוכן ומאמרים מהספרות המדעית, רובם כתובים ברוסית או באנגלית.

הנתונים והתובנות בנוגע לצבא רוסיה מתמקדים בשלושה תחומים עיקריים – טיפול ופינוי בשטח, מענה בתחום ברה"ן (בריאות הנפש) ומענה בתחום ברה"ץ (בריאות הצבא), ועשויים להיות רלוונטיים עבור כוחות הרפואה של צה"ל בעימותים עתידיים בעלי מאפיינים דומים.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן