הגנה אווירית במלחמת רוסיה–אוקראינה: משמעויות לצה"ל

מטוס קרב אוקראיני SU-27 מתוצרת רוסיה. בחודשים האחרונים תוגבר מערך ההגנ"א האוקראיני במערכות מערביות מתקדמות המיועדות להתמודד עם חימושים מדויקים. צילום: ויקיפדיה

מלחמת רוסיה–אוקראינה נמשכת כבר מעל שנה, ועד היום הופעלו במהלכה כוח רוסי וכוח אוקראיני ביבשה, בים, באוויר, בסב“ר ובתקשורת, ונעשה שימוש רחב באמל“ח מודרני ובטכנולוגיות מתקדמות בשדה הקרב. היכולות והשימוש במרכיבי ההגנ“א (הגנה אווירית) של שני הצדדים הם מרכיב חשוב בעליונות ובלחימה האווירית של הצדדים מפתיחת הלחימה, במהלכה ועד היום. לנוכחותם, ולא פחות, להיעדרם של אמצעי הגנ“א, השפעה ישירה על מאפייני הלחימה. במהלך הלחימה שני הצדדים השתמשו רבות ביכולות ההגנ“א, ונערכו תקיפות שיועדו לפגוע במערכי ההגנ“א כדי לנטרל את היכולות האוויריות של כל צד.

אחת המסקנות המרכזיות ממלחמת רוסיה–אוקראינה, בדומה ללקחי מלחמת נגורנו קרבאך ותקיפות הח'ותים בתימן, היא חשיבות מערך ההגנ"א ויכולתו לשנות את אופי הלחימה. ישראל צריכה להשתמש בבסיס המידע שנצבר מאוקראינה, על כל מגבלותיו, ולהתאים את מערכי ההגנ"א ומערכי התקיפה מנגד כדי לשפר את מוכנותה לעימות עתידי. במאמר זה אנתח את נדבך ההגנ“א והשפעתו על תוואי הלחימה, מתחילתה ועד שלהי אפריל 2023. הניתוח הוא ראשוני וכפוף לאילוצים דוגמת העובדה שהלחימה עדיין בעיצומה, תמונת המצב והמידע מגיעים בעיקר ממקורות גלויים וקיים חשש מהטיות בשני הצדדים. כמו כן, המלחמה עלולה להימשך עוד זמן רב, ויחסי הכוחות ומאפייני הלחימה וההגנ“א ישתנו ככל הנראה עוד כמה וכמה פעמים.

מטרת הניתוח לשפוך אור על משמעויות ולקחים רלוונטיים לצה“ל, שיכולים לתרום לטיוב ולהכוונה של בניין הכוח בעתיד הקרוב ולטווח הרחוק.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן