המלחמה באוקראינה משנה כמה מתבניות היסוד של הדינמיקה המדינית והצבאית הבין לאומית, והפריכה כמה מהתיאוריות החדשניות על מאפייני מלחמות העתיד. כמה מהמשמעויות הכוללות של המלחמה יתגלו רק בעוד שנים רבות – הרבה לאחר סיומה.

לפניכם גיליון מיוחד של מרכז בגין־סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים בשיתוף עם מערכות בעקבות שנה וחצי למלחמת רוסיה-אוקראינה. הגיליון נוגע בלקחים שאפשר להפיק עד כה בענייני תכנון המדיניות והאסטרטגיה, בניין כוח צבאי והפעלתו, יחסים בין לאומיים ועוד.

בגיליון:

המלחמה באוקראינה – תובנות ולקחים עיקריים / איתן שמיר, עדו הכט ושי שבתאי

שנה וחצי למלחמה באוקראינה / ד"ר עדו הכט

טילים, כטמ"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה / ד"ר עוזי רובין

סוגיות בהפעלת הכוח האווירי הרוסי / סא"ל (מיל') ירמי שיפרמן

המערכה הימית / ד"ר אייל פינקו

תווך הסייבר / ד"ר אייל פינקו

אסטרטגיות בלתי אלימות, אתגרי עוצמה רכה והחזית הדיגיטלית / ד"ר שי אטיאס

סיוע של נאט"ו לאוקראינה / ד"ר עדו הכט

המלחמה ועיצוב הסדר העולמי / רן שגב

מדיניות של מידור: תפקידה של טורקיה במלחמת רוסיה-אוקראינה / ד"ר אפרת אביב

הודו ומלחמת רוסיה-אוקראינה: חישוב מסלול מחדש / ד"ר לורן דגן עמוס

מדיניות ישראל כלפי המלחמה באוקראינה: "הפיל והבעיה היהודית" / אל"ם (מיל') שי שבתאי

שוק ייצוא האנרגיה של ישראל בעקבות המלחמה באוקראינה / ד"ר עילי רטיג

מלחמת רוסיה-אוקראינה: לקחים לישראל / אלוף (מיל') גרשון הכהן

הגעה לסיום המלחמה באוקראינה / סא"ל (בדימוס) דיוויד לוי

המלחמה באוקראינה – לאן / שחר הלר

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן

השבוע הודיע חיל הים על השלמת ניסוי מוצלח במערכת "DESEAVER Mk-4"– שתספק הגנה לספינותיו מפני מתקפות טילים. המערכת מסוגלת להתמודד עם כמה איומים בה בעת, ותשתלב במערכות הלחימה המותקנות בספינות.

בגיליון האחרון של "מערכות" כתב אל"ם (מיל') ד"ר בני שפנייר על אתגרי האיגוף הימי והנחיתה מהים עבור זרוע הים בהינתן יכולת קיימת, עם מבט לעבר המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. לדבריו, השאלה שישראל תצטרך לשאול את עצמה ביום פקודה היא מהי רמת הסיכון שהיא מוכנה לקחת בהפעלת יכולת זאת.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

צילום: אלביט מערכות

מערכות בשמע, והפעם: כלים שלובים

בתחילת השנה יצא לאור הספר התפתחות הקרב המשולב: עבר, הווה ומבט לעתיד. בעקבות הספר יצאנו בסדרת פודקאסטים בנושא התפתחות הקרב המשולב בצה"ל ממלחמת ששת הימים ועד היום. את הסדרה מלווה עורך הספר תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ובכל פרק מתארח אחד מכותבי הפרקים הרלוונטיים בספר.

והפעם: פרק המבוא מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל – התפתחות הקרב המשולב עד מלחמת יום הכיפורים.

האזנה נעימה

סיפור קצר על ירושות, מכתבים ערוכים ומלחמות

בספטמבר 1868 הודחה מלכת ספרד, איזבלה. מרשל פרים, העוצר, חיפש ממלא מקום לכס המלוכה. אוטו פון ביסמרק, קנצלר פרוסיה, (הלך לעולמו היום לפני 125 שנים) ראה בכך הזדמנות לכבוש עמדה חשובה במסגרת מדיניותו האירופית. הוא בא במגע סודי עם העוצר והציע לו כמועמד לכתר הספרדי את הנסיך ליאופולד לבית הוהנצולרן־זיגמרינגן. ליאופולד היה קרוב רחוק של בית המלוכה הפרוסי, גיסו של מלך פורטוגל.

וילהלם, מלך פרוסיה, התנגד לרעיון גיסו מסיבות רגשיות, אך נכנע ללחציו של ביסמרק "האיש החזק". הסודיות הייתה תנאי להגשמת תוכנית פוליטית עדינה זו עד להשלמת ההליכים התחיקתיים הכרוכים באישור הקורטס (בית המחוקקים הספרדי) אך הסוד הופר. הידיעה הסנסציונית הודלפה ופורסמה לראשונה בעיתון ספרדי. מכאן ואילך התגלגלו העניינים במהירות. השלטונות בצרפת, אשר חששו מגורם פרוסי על גבולם המערבי, שמשמעותו כיתור, קיימו התייעצויות בדבר תגובה, ובין היתר דנו בגיוס כללי.

בינתיים הורה הקיסר לשגריר צרפת בפרוסיה, בנדטי, להיפגש ללא שהיות עם מלך פרוסיה כדי לבקש ממנו לפעול נמרצות לביטול מועמדות ליאופולד. וילהלם, שהתנגד לכל הרעיון, ניסה תחילה להתחמק בנימוק כי זוהי בעיה פנימית של ספרד. "בעייתו" הדיפלומטית נפתרה, לכאורה, כאשר ויתר ליאופולד, שנבהל מהסערה, על מועמדתו.

וילהלם שש להודיע זאת לשגריר צרפת. ביסמרק לא ראה בעין יפה את פעילותו הדיפלומטית של המלך וביקשו לחדול ממנה, ולפעול בהתאם להליכים הדיפלומטיים המקובלים. וילהלם נעתר, וסירב להיפגש עוד עם השגריר, והודיע על כך לביסמרק במברק.

ביסמרק "ערך מחדש" את מברקו של וילהלם, השמיט את הקטע המדווח על הסרת מועמדותו של ליאופולד, והפיץ באמצעות העיתונות כי "הוד מעלתו המלך החליט לא לקבל יותר את פני השגריר הצרפתי".

כך נוצר הקזוס בלי.

עוד על מעלליו של ביסמרק ומלחמת פרוסיה-צרפת – בפנים