תווך הסייבר

ד"ר אייל פינקו , מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן. שירת כשלושים שנים בצה"ל ובמערכת הביטחון. תחומי מומחיות: המודיעין, סייבר, ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית 31.07.2023

מלחמת רוסיה אוקראינה פרצה רשמית עם כניסת כוחות רוסיים - לאוקראינה ב־24 בפברואר 2022. הצבא הרוסי החל בהכנות לפלישה כחודש לפני, ובסיומו של אימון רב־זרועי בן עשרה ימים במהלכו ערך כמה התקפות סייבר מקדימות.

המערכה באוקראינה, המתנהלת עד כתיבת שורות אלה, לוותה באירועי סייבר רבים ומתוקשרים היטב, ובהסברים על אודותיהם והשלכותיהם מפי מיטב המומחים העולמיים. אלה ציינו כי מלחמת הסייבר שינתה את פני המערכה הצבאית והשפיעה עליה, ואף כוּנתה בראשיתה "המלחמה הדיגיטלית הראשונה". אין לכינוי כל בסיס מציאותי, שכן כבר ב־2014 התנהלה מערכה רחבה בסייבר בין רוסיה ואוקראינה. מאמר זה ינתח את תפקיד תווך הסייבר במהלך המלחמה ומה ניתן ללמוד מהן בעידן המלחמה המודרנית.

בפתח הדברים אציין מגבלה קריטית בבסיס המידע המצוי. תיאורי תקיפות של שני הצדדים – הרוסי והאוקראיני – נסמכים על דיווחים תקשורתיים בלבד ופרסומים שהחליטו שני הצדדים לפרסם, כל אחד בהתאם למטרותיו ויעדיו. הם משמשים לא מעט ליצירת אפקטים תודעתיים במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית ביניהם וכלפי העולם הרחב. כפי שראינו במלחמה עד כה, ההונאה משני הצדדים רבה, תעמולת הכזב (פייק ניוז), הדיס־אינפורמציה והמיס־אינפורמציה שולטים בזירת הלחימה, עד שאי אפשר לדעת מי מהצדדים דובר אמת, אם בכלל.

יתרה מכך, הפרסומים מתייחסים לתקיפות רועשות, שתוצאותיהן ניכרות וברורות לעין. אין בסיס מידע אמיתי על מספר התקיפות השקטות, אלה שחדרו למערכות המחשבים של שני הצדדים לטובת איסוף מודיעין או לכל הישג אחר, שאין כוונה לחושפו לעין. 

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן