"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך

לוחמי צה"ל במהלך פעילות "בית וגן". צילום: דו"ץ

בשנים האחרונות חזרה והפכה ג'נין למעוז הטרור הראשי ביהודה ושומרון, לצד שכם. ישראל ניסתה לאפשר לרשות הפלשתינית לנהל את המקום ולהשליט סדר, אולם כמו במקרי העבר1 הרשות הפלסטינית קרסה ולא הצליחה להתמודד עם תושבי ג'נין. הכישלון המדינתי והמשילותי של הרשות הפלסטינית,2 לצד ההסתה המתמשכת של חמאס, גא"פ (ג'האד אסלאמי פלסטיני) ואף של הרשות הפלסטינית עצמה (דרך מערכת החינוך והתרבות),3 ובתוספת לדור החדש בג'נין שחסר את תודעת מבצע "חומת מגן" ותוצאות האנתפאדה השנייה,4 הפכה את ג'נין לעיר הטרור המסוכנת והמרכזית ביותר ביהודה ושומרון.

במחנה הפליטים הוקם חמ"ל משותף שהמחבלים ניהלו ממנו את הלחימה מול כוחות צה"ל והמשטרה באמצעות מכשירי קשר ומצלמות. המפקדה שימשה מקום התכנסות של מחבלים חמושים לפני פעילות טרור ואחריה, כאזור התחמשות בנשקים ומטענים, וכמרכז הקשר והתקשורת של הפעילים. כמו כן, מחבלים רבים נמלטו לשם מכיוון ששיערו ששם הם יהיו בטוחים, והמקום הפך לבסיס טרור מבוצר היטב במחסומי, חסימות וכבישים ממולכדים.

במסגרת פעילות "בית וגן", שנמשכה יומיים (3–5 ביולי) חוסלו 12 מחבלים, נעצרו יותר מ־300 חשודים (מהם 30 מבוקשים), הושמדו מאות מטענים, כלי נשק ותחמושת, וכן מעבדות נפץ – כולל תת קרקעיות. נוסף על כך חולטו כספי טרור. עם זאת, פעילות זו אינה הסוף, אלא רק ההתחלה. הפעילות לא הייתה רחבה ועמוקה מספיק להתמודד עם כמויות הטרור בג'נין, וכוונה מראש למטרות בסיסיות יותר.

התבטאויות הדרג המדיני והצבאי לאחר סיום "בית וגן" מחזקות את ההערכה כי ישראל צפויה לפעול במתכונת דומה, ואף תפעל בעוצמה רבה יותר, נגד הטרור מג'נין, אם לא יצטמצם במידה מספקת. לדוגמה דבריו של שר הביטחון, ח"כ יואב גלנט, לאחר המבצע: "החל מהבוקר יש לצה"ל חופש פעולה אחר בג'נין. עשינו מבצע אוגדתי שיקנה לנו את היכולת בעתיד לחזור לשם ולנוע בסמטאות ג'נין - מה שהיה מורכב מאוד. ייתכן ונצטרך עוד סיבוב אחד או שניים".5 גם לפי דובר צה"ל, הצבא "יידרש להמשיך לפעול, ונשוב למחנה הפליטים ברגע שיהיה לנו מודיעין על פעילים או מבוקשים שמתכננים טרור".6

לוחם צהל עם רקטת כתף מטאדור ורובה סער M4A1 קרבין עם מטול רימונים M203. צילום: דו"ץ

מטרות הפעילות הצבאית

באופן כללי, מטרת הפעילות המבצעית הייתה לחזק את חופש הפעולה של צה"ל ויכולתו לפעול לסיכול הטרור באזור ג'נין. המשמעות – מטרות הפעילות היו כולן ברמת הטקטיקה הצבאית, ללא היבט אסטרטגי, קל וחומר מדיני. מהמטרה הראשית נגזרו מטרות המשנה – פגיעה בתשתיות טרור, בדגש על המעבדות לייצור מטעני חבלה ומיקוש הכבישים והדרכים במטעני נפץ; פגיעה במצלמות שרישתו את כל המחנה, ושימשו את ארגוני הטרור לתכנן נוהלי קרב ולנהל את ימי הקרב מול צה"ל בתיאום כלל ארגוני.

לא הייתה לפעילות כל כוונה או ממד של הכרעה, והיא הייתה לא יותר מהכנת התשתית לפעילויות צבאיות נוספות: בין אם באמצעות הפעילות הצבאית במסגרת המשך מבצע "שובר גלים" (31 במרס 2022–4 באפריל 2023), ובין אם במסגרת פעילות צבאית עצימה יותר בסגנון פעילות "בית וגן", או במסגרת מבצע צבאי בסגנון "חומת מגן" (2002).

כפועל יוצא, אחת ממטרות המשנה של הפעילות המבצעית הייתה להימנע מכמות גבוהה של מחבלים הרוגים (ולא רק אזרחים בלתי מעורבים), ככל הנראה במטרה למנוע הסלמה בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה, וייתכן גם מהזירה הצפונית. זאת נוסף על לגיטימציה בין־לאומית. כך למשל סיפר סרן ד', מפקד במערך הכטב"ם שהשתתף בפעילות המבצעית בג'נין: "הירי מהמטוסים לא היה רק לעבר מטרות [...] רוב הירי שביצענו מהאוויר היה כדי להסיר איומים על הכוחות בשטח [...] במספר מקרים שטסנו עם חטיבת הקומנדו, זיהינו חוליות של חמושים שמסכנות את הכוחות ושיגרנו לידן כדי שיברחו, והם באמת ברחו".7 קצין אחר טען: "לא חיפשנו 200 מחבלים הרוגים, כי המבצע היה נגד תשתיות טרור גדולות שאיתרנו והשמדנו".8

בהתאם לכך, ההבדל בין מבצע צבאי לפעילות צבאית בא לידי ביטוי גם בכמות הלוחמים. בפעילות הנוכחית הפעיל צה"ל חטיבה לוחמת מרכזית אחת ("עוז") לעומת חמש אוגדות – כולל שימוש של אלפי חיילי מילואים – שהפעיל במבצע "חומת מגן".

גם אם אי אפשר להגדיר את "בית וגן" כמבצע צבאי, הרי שהוא עדיין היה שונה מהפעולות שנקטה ישראל לפניו במסגרת התמודדותה מול הטרור ביהודה ושומרון. סביר להניח – בין היתר לפי התבטאויות של הדרג המדיני והצבאי – כי ישראל תשוב ותשתמש בדרך זו, או אף תבחר לבחור בדרך עוצמתית יותר כמו מבצע צבאי. מכאן שיש חשיבות להשוות בין הפעולות נגד טרור של ישראל לפני "בית וגן", ובין הפעילות במהלכו, כדי להבין את המגמה הצבאית והביטחונית להתמודדות נגד הטרור באזור יהודה ושומרון.

במהלך "שובר גלים" הטילה ישראל הגבלות זמניות על כניסת ערבים ישראלים לאזור ג’נין, והגבילה יציאת פלסטינים ממנה לישראל. אולם לאחר שבוע וחצי של פעילות נחלשה סדרת הפעולות של צה”ל. לאחר מכן פעל נגד יעדי טרור בעיקר לאחר פיגועים, במטרה לעצור פעילי טרור או לאסוף נשק ומודיעין. נוסף על כך, ישראל חידשה את כניסת הפועלים מאזור ג’נין וצפון השומרון לעבודה בתחומיה. עד פעילות "בית וגן" (להוציא תקיפה אווירית שבוצעה נגד חוליית טרור באזור ג'נין כשבוע לפני),9 ערך צה"ל פעילות סיכול טרור וענישה על בסיס כמעט יום־יומי, ובכל פעם שהתקבל מידע מודיעיני רלוונטי.

הפעילות הצבאית ב"בית וגן" שונה מהפעילות הצבאית ב"שובר גלים" בכמה מאפיינים, וכך היא מהווה שינוי כיוון מסוים בגישה של מקבלי ההחלטות בישראל. ראשית, מבחינת ממד הזמן. הפעילות ארכה יומיים ברציפות, בעוד ב"שובר גלים" היא הייתה אמנם יום־יומית אך לא רציפה. שנית, מידת עומק הפעילות הצבאית בג'נין במסגרת "בית וגן" הייתה מהותית יותר מהפעילות ב"שובר גלים". שלישית, עוצמת האש והאמצעים שהפעילו כוחות צה"ל בג'נין ב"בית וגן" היו גדולים יותר מב"שובר גלים", שהיה כירורגי יותר והתמקד בסיכול פעולות טרור בזמן אמת וכאמצעי הענשה לאחר פיגועים.

חידוש נוסף שנעשה במסגרת "בית וגן" – על אף שהחל כשבוע לפני תחילת הפעילות – היה השימוש בתקיפות אוויריות באזור ג'נין באמצעות רחפנים, כטב"מים ומסוקי קרב. שימוש זה חריג ביותר ולא נעשה מימי האנתפאדה השנייה,10 ומסמל את שינוי התפיסה המסוים שחל בקרב קברניטי המדינה.

השמדת מעבדה שהכילה מאות מטענים ואמצעי לחימה. צילום: דו"ץ

ניתוח הטקטיקה הצבאית

צבירת ניסיון מבצעי קרקעי בפעילות מאומצת יחסית. בפעילות "בית וגן" הפעיל צה"ל שני צק"חים שהורכבו מלוחמי חטיבות גולני, נח"ל, צנחנים, הקומנדו וסיירת חרוב. זאת לצד תמיכה הגנתית ולוגיסטית של חטמ"ר מנשה. מדובר בהפעלת סדרי גודל של כוחות שלא נראו ממבצע "חומת מגן". בעצם הפעילות הצבאית המאומצת יחסית – ביחס לפעילויות קודמות באזור – התאפשר לכוחות להשתתף בלחימה הדומה במאפייניה למבצע צבאי. זאת בניגוד לעיסוק העיקרי של חטיבת הקומנדו וחטיבות לוחמות אחרות, במסגרת הביטחון השוטף או בפעילות סיכולים ומעצרים ליליים. כך צברו הלוחמים ניסיון מבצעי חשוב לקראת אפשרות של כניסת כוחות רגליים לאזורים צפופים ומורכבים במבצעים נגד טרור, או מבצעי הכרעה ביהודה ושומרון, ברצועת עזה או אפילו בלבנון.

העמקת ושכלול השימוש בכטב"מים וברחפנים. במסגרת "בית וגן" השתמשו בצה"ל ברחפנים ובכטב"מים, בדומה להפעלת יכולות אלה במבצעים הצבאיים האחרונים ברצועת עזה, לרבות ב"עלות השחר" (2022) וב"מגן וחץ" (2023). המשך ואף העמקת השימוש בכלים אלה ב"בית וגן" אפשרה לצה"ל לצבור ניסיון מבצעי, לשפר את היעילות והקטלניות בהפעלתם ולהדק את התיאום בין הכוחות בשטח למפעילי הכלים הבלתי מאוישים. לצד זאת, בפעילות הנוכחית השתמש צה"ל באופן שונה בכלים אוויריים בלתי מאוישים לעומת המבצעים הצבאיים ברצועת עזה (או בשימוש במסגרת המב"מ בזירה הצפונית).

בעוד בעזה ובזירה הצפונית משתמש צה"ל ברחפנים ובכטב"מים כדי לערוך סיכולים ממוקדים, לפגוע בתשתיות טרור ולבצע מיפוי מודיעיני; הרי שבפעילות הנוכחית בג'נין השתמש ברחפנים ובכטב"מים בעיקר כדי לפנות שטחים מגורמים עוינים ולסייע לכוחות הלוחמים הרגליים להתקדם בתוך מרכז העיר הצפוף ובפאתי מחנה הפליטים. זאת לצד אספקת מודיעין בזמן אמת לכוחות היבשה, ועזרה בהבחנה בין מחבלים לאזרחים בלתי מעורבים. כמו כן, ב"בית וגן" השתמשו לוחמי יחידות דובדבן ומגלן לראשונה ברחפני ה"מעוז" (רחפנים "מתאבדים" מתוצרת רפאל) במטרה לפגוע ביעדי טרור בסביבת מחנה הפליטים בג'נין.11

שילוביות ארגונית ובין־ארגונית. הפעילות של "בית וגן" חיזקה את יכולות השילוביות הבין־ארגונית של צה"ל עם סוכנויות ביטחון ומודיעין, במתאר ובמאפיינים המזכירים מבצע צבאי. אמנם צה"ל פועל יום־יומית עם ארגונים אלה, לרבות המשטרה ושב"כ, אך שיתוף הפעולה מתמקד בסיכולי טרור וענישה. שיתוף פעולה נעשה גם ברמת המבצעים הצבאיים, אך בעיקר ברצועת עזה.

מאז מבצע "חומת מגן" לא שיתפו פעולה צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל באופן עצים ורצוף בתא שטח עיקרי ומתוחם (יהודה ושומרון). בפעילות הנוכחית הוּכחה יכולת שילוביות מצוינת בין הגורמים שבאה לידי ביטוי בעיקר באספקת מודיעין מדויק ואמין מצד השב"כ (כולל ליווי הכוחות בשטח) ולחימה שכם אל שכם, תוך תיאום מבצעי, של מג"ב וכוחות משטרתיים עם כוחות צה"ל.

"בית וגן" הציגה גם שילוביות ארגונית בצה"ל עצמו שלא נראתה זמן רב, לפחות בסדרי הגודל של הכוחות שנכחו בשטח. בשנים האחרונות התמקדה השילוביות בצה"ל בעיקר בכל הקשור להפעלת זרוע האוויר, חילות השריון והתותחנים, בפרט ברצועת עזה. הפעילות בג'נין הייתה הזדמנות לתרגל תמרון לעומק מרכז הכובד של האויב, תוך שיתוף פעולה של חיל הנדסה קרבית, רגלים, שריון ואוויר. בה בעת הציג צה"ל שילוביות ברמה גבוהה גם בכל הקשור לתיאום ולסנכרון בהפעלת רחפנים וכטב"מים, בין כוחות שריון, קומנדו וחיל האוויר – הן ברמת התקיפות והן ברמת השגת התמונה המודיעינית, ניתוחה ושיתופה. זאת נוסף על יכולת התקשורת והעדכון בין החילות והגדודים השונים שלחמו בסמטאות.

יכולות מודיעיניות. בזכות הנוכחות והאחיזה של צה"ל וגורמי ביטחון נוספים בשטחי יהודה ושומרון, הציג צה"ל יכולות מודיעיניות ברמה גבוהה שסיפקו תוצרים מדויקים ואמינים. למשל לצה"ל הייתה תמונת מודיעין מדויקת על כבישים ממולכדים בג'נין. תוצר מודיעיני זה אִפשר להשמיד 2–3 כבישים ממולכדים מתוך כ־13 ק"מ של כבישים (לא בהכרח ממולכדים) במחנה הפליטים, ומנע הרס תשתית נרחב יותר.12

למודיעין המדויק במהלך הפעילות אחראי בעיקר השב"כ, שידע לגלות ללוחמים היכן הוטמנו המטענים במחנה הפליטים. כמו כן הוא "הפליל" מחבלים, וליווה את הלוחמים בשטח. העומק המודיעיני התאפשר בעקבות היכרות השטח האינטימית הקיימת בשב"כ. רכזי השטח בארגון הכירו את הסמטאות והדרכים בג'נין, וכיוונו את הכוחות בשטח במעבר בין הבתים ובין שדות המטענים.13

הישגי הפעילות הצבאית

מכיוון ש"בית וגן" היה למעשה פעילות מבצעית קצרה, ובשל המטרות הצרות שהוגדרו מראש, הישגי הפעילות היו בעיקרם טקטיים. ראשית, צה"ל הצליח במשימתו להשמיד תשתיות צבאיות ואמצעי לחימה רבים, כולל סיכול צמצום האפשרויות להכנת רקטות בייצור מקומי. שנית, וחרף הלחימה במתאר עירוני צפוף ומורכב, הצליחו לוחמי צה"ל לסיים את המבצע ללא אזרחים בלתי מעורבים הרוגים. מצב זה העניק לישראל את חופש הפעולה עד הרגע האחרון (אף על פי שהפעילות הייתה קצרה מלכתחילה). שלישית, ישראל השיגה תמיכה מארצות הברית לפעילות.

רביעית, ישראל הצליחה להשאיר את זירת הלחימה במקום תחום כמו ג'נין, ולמנוע זליגת עימותים, התקוממות אזרחית, או לחימה לאזורים אחרים ביהודה ושומרון. ישראל אף הצליחה להימנע מפתיחת חזית לחימה נוספת מרצועת עזה (חרף שיגור של רקטות ספורות בסיום הפעילות)14 או מהצפון. חמישית, ישראל הצליחה להגביר במידה מסוימת (ולא משמעותית) את הרתעתה נגד ארגוני הטרור ביהודה ושומרון, כאשר הראתה נכונוּת לפעול ללא מורא נגד מעוז טרור כדוגמת ג'נין.

לוחמים במהלך פעילות "בית וגן". צילום: דו"ץ

פעילות "בית וגן" – סוף ההתחלה

בסופו של דבר, יש לזכור כי היה מדובר בפעילות צבאית ממוקדות ומוגבלת מאוד, ויש לקחת את ההישגים באופן יחסי. הפעילות המבצעית ב"בית וגן" בג'נין היא התחלה של שינוי כיוון נכון בגישה בקרב הדרג המדיני (ואולי אף בקרב המערכת הצבאית). לאחר יותר משנה וחצי שבהן ישראל אינה מצליחה להתמודד בהצלחה מול גל הטרור ביהודה ושומרון, ובעיקר מאזור צפון השומרון, נדרש היה לנסות דרכים ואמצעים אחרים. בכך "בית וגן" מלמדת על שינוי תפיסתי מסוים בקרב קברניטי המדינה. עם זאת, שינוי זה עדיין אינו מספיק להשיג הרתעה ולפגוע מהותית בארגוני הטרור ביהודה ושומרון בכלל, ובצפון השומרון ובג'נין בפרט.

ישראל תהיה חייבת לנצל את המצב החדש שנותר מבחינת הכנת התשתית, כדי לפעול ביתר שאת נגד הטרור בג'נין, ובשלב מאוחר יותר גם בשכם. יש להניח כי תוצאות הפעילות יובילו לצמצום פעילות הטרור המופנית לעבר חיילי צה"ל ואזרחי ישראל משטח ג'נין בטווח המידי. אולם בשל הגבלת הפעילות בזמן, מרחב ובעומק, סביר כי ארגוני הטרור יתארגנו ויתעצמו מחדש כבר בטווח הקרוב והבינוני כדי לשקם את כוחם ומעמדם הצבאי בג'נין.

בשל כך צה"ל חייב, בטווח הקרוב והבינוני, להמשיך לתקוף אווירית ביהודה ושומרון נגד מחבלים ותשתיות טרור, ולא רק באזור ג'נין. הדגש בפעילות ההתקפית והיזומה מהאוויר של צה"ל חייב להתמקד בג'נין ובשכם. כמו כן, צה"ל צריך להמשיך לבצע פשיטות על בסיס קבוע לג'נין, כדי לוודא כי ארגוני הטרור לא מצליחים להרים את ראשם ולשקם מחדש את תשתיותיהם.

במקביל ובטווח הארוך יותר, בצה"ל צריכים לעבוד על תוכניות למבצע צבאי נרחב בג'נין, שכולל הזרמת והפעלת כוחות יבשתיים ואוויריים רבים יותר, וכוונה להיכנס לעומק מחנה הפליטים, תוך חיסול כמות רבה של מחבלים ושל הנהגות ארגוני הטרור (מרכז הכובד של האויב). בסגנון מבצע "חומת מגן", אך כזה שמוגבל לאזור ג'נין בלבד. בשלב הבא, צה"ל יידרש לתוכנית כזו גם לאזור שכם – מוקד טרור נוסף בצפון השומרון.