”ּורְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַההִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵב עָלֶיהָ הֶחָזָק הּוא הֲרָפֶה הַמְעַט הּוא אִם רָב״ (במדבר יג: 18)
קבלת ההחלטות של המפקד נסמכת מאוד על הערכת המצב וגיבוש תמונת המצב, כפי שניתן לראות בסיפור המרגלים המקראי. תמונת המצב תתגבש דרך היכרות עם כוחותינו ואיסוף המודיעין המדויק ביותר על הקרקע ועל האויב. ככל שביד המפקד יהיה מידע עדכני ומדויק יותר, כך קבלת ההחלטות שלו תהיה מבוססת יותר והסיכוי שלו להצליח יגדל.
משנות ה־80 של המאה ה־20 מתמודד צה״ל עם אויב הפועל במאפיינים של לחימת גרילה (חזבאללה, חמאס, גא״פ). כוחות נ״ט, צליפה ופשיטה פועלים כ״אויב נעלם״ המסתמך על תנועה בחסות השטח הבנוי ובתוך מנהרות מגננתיות והתקפיות. האתגר שמייצר האויב, בדמות חתימה נמוכה, מחייב הפעלה של מערך איסוף רחב ומגוון כדי לאפשר למפקדים את היכולת לגבש תמונת מצב מהימנה לצורך החלטותיהם. אל״ם צחי שגב, מחליף מג״ד 52 במלחמת לבנון השנייה, טען כי האתגר הגדול ביותר בלחימה היה איתור האויב: ”חוליות הנ״ט שיחקו איתנו ’מחבואים‘. נראה טיל נ״ט שנורה על טנק ופתאום הטנק נדלק, זאת כאשר לא מצליחים להבין מהיכן נורה הטיל. איתור האויב היה מאוד בעייתי״.
בהנחה שלא מתקבל מודיעין זמן אמת על חוליית נ״ט, קשה לזהות כוחות מסוג זה באמצעים ויזינטיים בשל ההיטמעות שלהם בשטח הבנוי וההסתר שלהם מכוחות איסוף עיליים. על קושי זה אמר רס״ן ניב דאובה בעבודתו על הגנה אל מול כוחות בלתי סדורים: ”המקרים שבהם נראה טורי טנקים כפי שראינו בעבר וניתן יהיה בקלות יחסית להעריך היכן האויב יפרוץ, הולכים ומתמעטים, אם בכלל יהיו כאלו. לא קיימת לחימת ’קווים‘ בהם האויב נלחם בקווים ברורים, אלא כיום האויב יכול להפתיע מכל מקום ובכלל זה גם מתווך תת־קרקע. אין דרך קבועה בה יבחר לתקוף. בנוסף, בשל היותו בלתי סדיר, היכולות המודיעיניות המקדימות שלנו מוגבלות וקשה מאוד לאתרו ולהבין את דפוס התנהגותו״.