השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק
צנחנים גרמנים נוחתים על חופי כרתים, מאי 1941. הכוח הגרמני נתקל מייד באש נ"מ מדויקת שלוותה באש ארטילרית ואש מַקלעים של הכוח המגן. צילום: Wiki-Ed, ויקיפדיה
מאז מלחמת העולם השנייה פיתחו הצבאות יכולת הפעלת כוחות בעומק מערך האויב ושכללו אותה. מבצעים אלה נבנו על היכולת של צבאות להגיע לעומק מערך האויב על־ידי הסקה או הצנחה של כוחות. מטרת הכוחות הללו לשבש את פעולות האויב ואת כוונותיו על־ידי תקיפה של מרכזים לוגיסטיים, תקיפת מרכזי פיקוד, שיבוש התנועה שלו בעורף או השתלטות מהירה על שטחים חיוניים להצלחת המבצע. בשנים האחרונות עולה השאלה אם לא תם עידן הצנחנים ומבצעי סער האוויר (הסקה). במלחמה בין רוסיה לאוקראינה הצבא הרוסי ביצע מבצע סער אוויר שנועד להשיג הישגים אסטרטגיים במהירות ובמחיר יחסית זעום.
המבצע נכשל מסיבות שונות ובראשן חוסר היכולת של הכוח היבשתי המתמרן לחבור לכוחות שכבשו את שדה התעופה בגוסטומל. אולם מרבית מבצעי האיגוף האנכי אינם כאלה, אלא כוללים הגעת כוח גדול בעומק האויב. כוח שאינו יכול להסתמך על האספקה, פינוי רפואי, תגבור וחילוץ רק מהאוויר או מהים. בשל כך, הכוח עצמו נסמך הרבה יותר על היכולת של חיל האוויר לתספק אותו. במרכז מאמר זה תעמוד השאלה כיצד משפיע הרובד הלוגיסטי בכלל ויכולת השינוע בפרט על הצלחת מבצעי איגוף אנכי. בעזרת מקרי מבחן היסטוריים אעמוד על השפעת הלוגיסטיקה על הפעילות של כוח מוצנח או מוסק בעומק. מקרים אלה תואמים שבעה מתארים של הפעלת כוחות בעומק:
1. הסתננות דרך מערכי היריב וסיור אלים בעומק המערך שלו.
2. פשיטה מוטסת בהיקף מוגבל מול מטרה נקודתית.
3. הנחתת כוחות גדולים בעומק האויב כחלק ממתקפה רחבה יותר שכוללת חבירה של כוח קרקעי לכוח המוטס.
4. הנחתת כוחות גדולים מעבר לקווי האויב שלא כחלק מתמרון רחב יותר אלא כפעולה עצמאית.
5. הקמת בסיס בעורף האויב ויציאה ממנו לפשיטות ולחסימת צירי תנועה אפשריים של היריב.
6. מבצע מבוזר שבו מפוזרים כוחות בעורף האויב, בעיקר למטרת הטרדה והסחה.
7. מבצעים המשלבים כמה מהשיטות המוזכרות לעיל. מאמר זה מתמקד בכוחות מוטסים שפועלים בעומק ולא בפעולה כללית בעומק. זאת מתוך הנחה שיש הבדלים בין כוח שפועל מהים לכוח שהוטס, הבדלים הבאים לידי ביטוי ביכולות שינוע, קיום וסיוע אש קרוב.