העולם שבו אנו חיים משתנה בקצב מהיר מבעבר בתחומים רבים. בין השאר אפשר לציין שינויים טכנולוגיים תכופים, ובהם: התפתחות מואצת של תחום הבינה המלאכותית, הרובוטיקה וטכנולוגיית המידע. שינויים אלו משפיעים ומושפעים מתהליכי גלובליזציה מואצים של מידע, סחורות ובני אדם, התפתחותם של ארגונים בין־לאומיים ותת־לאומיים אשר מאיימים על אופיו הלאומי / מדינתי של העולם כפי שהתעצב בתקופה המודרנית.
לשינויים החברתיים והטכנולוגיים היטל על אופיים של העימותים הצבאיים בישראל ובעולם אשר בכמה מן המקרים נעשים טכנולוגיים יותר וכוללים יותר ויותר ארגונים לא מדינתיים. במקביל, הפעלת הכוח הצה"לית נעשית יותר משולבת בין כוחות מחילות וזרועות שונים. התמורות באופיים של העימותים ובעיקר השינויים התכופים באתגרים שאיתם מתמודד צה"ל, מצביעים על כך שתהליכי בניין הכוח הקיימים אינם מותאמים ולכן לא מכינים את הכוחות הצה"ליים להתמודדות מיטבית עם האתגרים שמציבים בפניו כוחות לא מדינתיים, ואינם מאפשרים מיצוי מיטבי של היכולות הטכנולוגיות הקיימות.
הפער שבין תהליכי בניין הכוח ובין צורכי שדה הקרב נידון לאורך שנים רבות, והניסיון לגבש תהליכי בניין כוח המשלבים בין הדיסציפלינות השונות הוא ותיק, בעל שמות רבים ("שיתופי־פעולה", "רב־זרועיות", "שילוביות" וכדומה) ובעל הצלחה מוגבלת בדרך כלל. מנגד, הטמעתם של אמצעים טכנולוגיים שונים בצה"ל נעשית מאז הקמתו. ההקשר שבו נכתב פרק זה הוא אסטרטגיית הניצחון המהווה מרכיב מרכזי בתר"ש "תנופה". במסגרת התר"ש הושם דגש מרכזי על תהליכי בניין כוח שמטרתם לאפשר פעולה קטלנית, רב־זרועית, תוך שילוב כוחות יבשה, אוויר, מודיעין וים במתאר לחימה רב־ממדי.
מטרתו של פרק זה לשפוך אור נוסף באשר לאופן שבו אפשר לקיים תהליכי בניין כוח משמעותיים הנדרשים בעת הזו ובאשר לתפקידו של קצין מד"ה בתמיכה בשינויים אלו ובהאצתם. ממצאי הפרק מבוססים על ספרות מחקרית־ארגונית המתייחסת לארגונים מורכבים, על לקחים מתהליכי בניין הכוח ביבשה לאורך השנים, ועל הניסיון שצברנו מליווי צוות קרב חטיבתי (להלן: צק"ח) גדעון בעוצבת געש.
כאנשי מדעי ההתנהגות בצבא, אנו בוחנים את הצבא ותופעות צבאיות, הכוללות את המלחמות החדשות ואת תהליכי בניין הכוח, דרך מספר נקודות מבט תיאורטיות ויישומיות. רבות נכתב על נושאים אלו דרך נקודת ההשקה של צבא, חברה ופסיכולוגיה צבאית. בפרק זה אנו מבקשים לבחון את המפגש עם השתנות העימותים בעיקר דרך נקודת מבט ארגונית, ובאופן ממוקד יותר דרך בחינה של ארגונים מורכבים.