"הגדוד ביצע תקופת תעסוקה מבצעית בחברון כשלושה חודשים, ממנה הוקפצנו ללחימה בעזה שם היינו חודש, אחר כך חזרנו לחברון לעוד חודשיים, לאחר מכן עלינו לאימון ברמת הגולן וממנו לתעסוקה מבצעית בגבול הצפון".
כך תיאר בפניי אלון, מג"ד בחטיבת חי"ר, את מעגל החיים של גדודו. כל מצב חדש אליו הגיע הגדוד, היה למעשה הקשר חדש והצריך כמובן אתגרים שונים. כיצד הצליח אלון במהלך רצף כה מגוון של שינויים, להתבונן, להמשיג לעצמו בכל פעם את אתגרי המצב החדש ולהתארגן אליהם?
יחידות צבאיות עוברות בין מצבים שונים ובין מגוון הקשרים. בין תקופות של הכשרת לוחמים בסיסית או מתקדמת, לתקופות בהן נדרשת היחידה לבצע פעילות מבצעית, בין מצבי מלחמה למצבים בהם נדרשת היחידה לבצע פעילות ביטחון שוטף שגרתית וכדומה. בשל השינוי בין ההקשרים מפתחות יחידות צבאיות כלים להתמודדות עם השינויים הנדרשים מהמצב החדש.
הבנת ההשתנות היא חיונית להצלחה במשימה החדשה, לכן האתגר המרכזי של המפקד לקראת המעבר הוא הצורך לייצר גמישות מירבית ותחושת מסוגלות גבוהה להתמודדות במצב החדש. למרות השונות המאפיינת את המצבים השונים, יש מכנה משותף בתהליך המעבר של היחידה מבצעית - עליו נתבונן בפרק זה. נניח כי מעבר הוא אירוע מורכב, המחייב, מעבר למנגנוני ההתמודדות הקיימים, גם שורה של תהליכים תומכים. בפרק זה נפרוט את מהות תהליך המעבר ומשמעויותיו ונציע סל כלים למפקד להנהגת המעבר בהצלחה בשני שלבים - שלב ההכנה למעבר, והשלב שאחרי הנהגת המעבר לאחר שינוי המשימה.