מפקדות מבצעיות בחירום: על מאפייני החוויה ודפוסי הפעולה מזווית הפסיכולוגיה הצבאית

השיח הרווח על חוויית המלחמה – בקרב לוחמים ומפקדים, צעירים ובכירים, בעולם הדעת של הפסיכולוגיה הצבאית ואף בין אזרחים מן השורה – נוגע בדרך כלל בחוויית הקצה של לב הקרב: מפקד וחייליו, מגע וחיכוך, אש ודם. הֶקְשר הפעולה של שדה הקרב הוא המעצב המרכזי של דפוסי הפעולה הנדרשים מהמסגרת הלוחמת, חייליה ומפקדיה. להוויה של מפקדה מבצעית בתווך האופרטיבי23 בעת מלחמה, יש גם כן מן המשותף עם שדה הקרב אך יש גם מאפיינים ייחודיים המעצבים את האתגרים בפניהם עומדת המפקדה בעת מלחמה ואת דפוסי הפעולה הנדרשים לתפקוד אפקטיבי.

עולה, אם כך, השאלה: כיצד מתארגנת מפקדה מבצעית למילוי משימתה לנוכח מאפייני חוויית החירום הייחודיים לה?

פרק זה מחולק לשני חלקים מרכזיים. בחלק הראשון בחרנו לתאר 11 מאפיינים ייחודיים של חוויית החירום במפקדות:

תחושת אי־וודאות; המעבר מתוכנית למימושה; "תופעת הרשמון"; חוויית היתירות; חיכוך בין- תרבותי; אופי המשימה; עבודה בקשב מפוצל; עומס רגשי; תחושת איום אישית וארגונית; Fishbowl (אקווריום) – כולם רואים אותך; ושונות בין אהדת העם לחייליו ולמפקדיו.

בחלק השני בחרנו להצביע על מספר אופני התמודדות של המפקדה ואנשיה עם חוויית החיכוך:

יצירת מערכת מבצעית אפקטיבית; ניהול מתח מובנה בין ביורוקרטיזציה לגמישות; מיקוד עבודת המטה במפקדה באמצעות דחיפות ושליחות; עבודה מושכלת באמצעות מערכות שליטה ובקרה וביצוע אימונים מושכלים.

ההבנות במסמך זה מתבססות על עבודה ייעוצית מתמשכת של הכותבים במפקדות בשגרה, בהיערכות למצבי חירום ובמגוון אירועים מבצעיים (מכוננויות גזרתיות, דרך מבצעים שונים ועד למלחמת לבנון השנייה).

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן