"לטפס מן הבאר": התמודדות עם אירוע משברי

חיים ודור מכירים אחד את השני עוד מבית ספר היסודי. רק שבוע ימים מפריד בין ימי ההולדת שלהם. את הצו הראשון הם עשו יחד. כשהיו צריכים לבחור באיזו יחידה הם רוצים לשרת, לא היה שום ספק עבור שניהם – גולני. את הטירונות הקשה עשו יחד ויחד עלו לגדוד. לפני הכניסה למבצע בדקו כוננות אחד לשני וצחקו על זה שלא עושים תמונות לפני כניסה ללחימה, ובל זאת צלמו סלפי בשטחי הכינוס קודם שהפקידו את הטלפון. חצי שעה לתוך הכניסה הקרקעית, נפגע דור מפצמ"ר ונהרג במקום. במגנן בערב, חיים שואל את עצמו איך ממשיכים מכאן? באותה נפילת פצמ"ר נפגע גם ניר המ"מ ופונה לאחור. כולם מרגישים אשמה, כולם שואלים איך זה קרה? כולם שואלים איך ממשיכים מכאן?

גם חיים כלוחם וגם המחלקה כולה חווים באותו רגע משבר. ההגדרות למונח "משבר"רבות והן תלויות בזווית המקצועית של המגדיר – האם הוא מדינאי, פילוסוף או איש מדעי החברה. Barton and Luecke (2004) מגדירים משבר כ"שינוי – פתאומי או מתפתח – המביא לבעיה דחופה שיש לטפל בה באופן מיידי", ובכך מדגישים את הדחיפות והפתאומיות ביסוד המשברי. Hillyard (2000), המתבונן על המשבר דרך הֶקשרים צבאיים יותר, מגדיר אותו כ"סביבה [...] שמתריסה נגד התהליכים הרגילים, המסודרים והליניאריים של מערכות אנושיות או טבעיות [...] לא אפשר לסמוך על משברים שיציגו מהלך אירועים מוכר, יציבות או יכולת חיזוי". הגדרה זו מדגישה כי הקושי להתנהל בתוך המצב החדש הוא אחד המגדירים המרכזיים של המשבר, כולל המבוכה הנגרמת מן העובדה שאיננו יודעים כיצד להתמודד. המשותף להגדרות אלו ואחרות, הוא יסוד השבירה של ההמשכיות המלווה בצורך להסתגל מחדש למציאות.

בצה"ל מקובלת ההגדרה למשבר כ"מצב בו הפרט או הארגון אינם מסוגלים לגייס כוחות ומשאבים להתמודדות עם תוצאה של שינוי פתאומי, לרוב שלילי, שקרה באופן בלתי צפוי במהלך החיים או הפעילות" (מפח"ש 1991). הגדרה זו מציבה שני אלמנטים הנדרשים להגדרתו של המשבר: האלמנט הראשון הוא אירוע הטומן בחובו שינוי, נקודת מפנה, והאלמנט השני הוא תחושת חוסר במשאבים פנימיים הנדרשים כדי להתמודד עם תוצאות השינוי.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן