על סכמות מנטליות במפגש עם לחימה

סכמות מנטליות נחקרו בהקשר של הפסיכולוגיה הצבאית, ונמצא להן תפקיד מרכזי בתהליכי בניין הכוח ובלחימה עצמה (פקר ווינר, 2003 ;קינן, 2007). בהתאם לכך, נמצא כי הן השפיעו על הכוחות במהלך הלחימה ב"צוק איתן", שם גם אפשר היה לראות כי שימוש בהן לא אִ פשר את התאמת ההתנהגות למצב בפועל. סכמות מנטליות בכלל ובלחימה בפרט, יוצרות ציפייה בנוגע להתפתחות האירוע ומאפייניו, וכפועל יוצא מפחיתות חוסר וודאות ומאפשרות התכוננות, דריכות, מיקוד והיערכות לפעולה מותאמת. הסכמה מאפשרת לחייל להפעיל תסריט לפעולההמותאם לסיטואציה המבצעית שבה הוא נמצא (1992, Lorenzi & Sims).

פרק זה יעסוק במהותן של סכמות, אופן היווצרותן, השתנותן והשפעתן על התנהגות האדם לשם יצירת תשתית לחשיבה עתידית לנוכח האתגרים המבצעיים של צה"ל, בהווה ובעתיד. נטען כי הנטייה הטבעית לפשט תהליכי חשיבה כדי להתנהג באופן מותאם, היא אדפטיבית לסביבת הלחימה הטקטית, משום שאנו מעוניינים כי הלוחם יפעל במיומנות אוטומטית בזמן תרחישים צפויים. עם זאת, החזקה בסכמות מצומצמות לצד היעדר מיומנות לתנועה בין סכמות, עשויים לצמצם באופן מהותי את הפעולות האפקטיביות והאדפטיביות של המפקד והלוחם. טענתנו היא שעל דרגי הפיקוד לרכוש את המיומנות להתנהל בסביבה מורכבת כמו זו המאפיינת את שדה הלחימה העכשווי. מחד, על המפקדים להרחיב את מנעד הסכמות שיאפשרו להם התמודדות מהירה עם מגוון רחב יותר של מצבים צפויים ולנוע ביניהם בהתאם להשתנות, מאידך עליהם לזהות מתי הם "שבויים" בסכמה שאינה מאפשרת התמודדות אפקטיבית, ומתוך כך לגבש מענה חדש ומותאם. בכל מקרה, יידרש המפקד לתרגום הבנותיו לכדי פעילויות טקטיות פשוטות ולתיווך את המצב המורכב לכדי פעולות קונקרטיות עבור פקודיו.

פרק זה מתמקד בדרג הטקטי, מנתח סכמות שהחזיקו הכוחות בדרג זה ביחס למרחב הלחימה ולמרחב הזמן, ומנסה להצביע על מקומות של חוסר ההלימה שנוצר בין המצב בפועל ובין אופן פעולת הכוחות הטקטיים בשטח.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן