פלטפורמות בלתי מאוישות: ההבדלים בהצטיידות בין הצי האמריקני וחיל הים הישראלי

סא"ל מ' , מפקד צוללת לשעבר, כיום רע״ן תכנון ובקרה במחלקת צוללות של מטה זרוע הים 03.04.2023

השתנות טכנולוגית, לחימה רב־ממדית, מהפכת המידע וכניסת מאפייני לחימה רובוטיים ובינה מלאכותית מצריכים תפיסת לחימה שונה מזו הנהוגה כיום. פלטפורמות ימיות בלתי מאוישות הן חלק הכרחי במענה הנדרש בשדה הלחימה העתידי, והתנאים הבשילו לצאת ולממשן

בספטמבר 2022 קיימו הצי האמריקני וחיל הים הישראלי תרגיל ימי משולב במפרץ אילת. ייחודיותו של תרגיל זה, "מגן דיגיטלי", שנמשך ארבעה ימים תוך שילוב כוחות מפיקוד הצי החמישי של ארצות־הברית וכוחות חיל הים הישראלי הפרוסים בנמל אילת, היה השתתפות לראשונה של כלים מכוח משימה 59 – כוח המשימה החדש של ארצות־הברית המשלב פלטפורמות ימיות בלתי מאוישות. כוח משימה 59 הוא תוצר אחד מני רבים של חידושים באסטרטגיה האמריקנית הימית להרחבת כמות משימות ופלטפורמות ימיות, תוך שילוב של פלטפורמות ימיות בלתי מאוישות כאחד המענים לאתגר זה.

המעניין בתרגיל זה אינו עצם הפעלת הכלים הבלתי מאוישים, אלא העובדה שרק צי אחד, האמריקני, העמיד יכולות שכאלה, בעוד שחיל הים הישראלי, שכבר ב־2010 החל בפיתוח יכולות כלי שטח בלתי מאוישים והיה לפורץ דרך, לא עשה זאת.

במאמר זה אבחן מהם המניעים המביאים צי לפתח יכולות בלתי מאוישות או לבחור שלא לפתחן, ומה חיל הים הישראלי יכול ללמוד מהאמריקנים על האופן שבו החליטו לפתח כלים אלה ועל המשימות שייעדו להם.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן