פרק שלישי: "אחרַי" בשגרה — הנעת פקודים לביצוע משימות
מערכת היחסים בין מפקד לפקוד בצבא מאופיינת בהגדרות רשמיות של תפקידים וגבולות. המפקד אחראי על חיי חייליו, על הנעתם לביצוע משימותיהם ועל כשירותם המקצועית, הפיזית והנפשית לכך. הפקוד מצידו נדרש לבצע את הוראות מפקדו ובכך להתמסר לסמכות המופקדת עליו. למרות בהירותן של הגדרות אלו, קשה למצוא מפקד שאינו עסוק בסוגיה הפיקודית הנוגעת לאופן הנעת פקודיו. סוגיה זו מתקיימת בכל מצב מבצעי, בשגרה ובחירום, ביחידות לוחמות, ביחידות תומכות לחימה, ביחידות עורפיות וביחידות טכנולוגיות. כמו כן, היא מאפיינת את כל שרשרת הפיקוד, החל מדרגי הפיקוד הזוטרים ביותר ועד לדרגי הפיקוד הבכיר. מאמר זה מנסה לאפיין שימושים חלופיים של הנעת פקודים, תוך התמקדות בשגרה. המטרה היא לסייע למפקדים לזהות את האתגרים הטמונים בהנעה הפיקודית ולהציע להם כלים להתמודדות יעילה. המושג "הנעת פקודים" מורכב מחמישה רכיבים המהווים מעין חמישה שלבים בתהליך ההנעה: מרכיב הדוגמה האישית, מרכיב המשמעת, מרכיב ניהול המתח שבין רגישות ובין התוויית הגבולות, מרכיב התעסוקה המתמדת ומרכיב האתגור וההשראה. ההיררכיה בין המרכיבים חשובה, כיוון שטענת המאמר היא שהם שלובים האחד בשני.