מגזין סוף השבוע של מערכות – תוכן צבאי מקצועי למפקדים
"נושא ההגנה על הכוח הוא תפקוד לכל דבר בשדה הקרב, ויש להוסיפו לחמשת התפקודים המוּכרים ולראות בו מרכיב קבוע בשיקולי הלחימה ובניין הכוח. ההגנה על הכוח, נוסף על ההיבט של שרידות הכוחות, היא מרכיב מהותי ביכולת כוחותינו לשמור על חופש הפעולה ולאפשר את התמרון".
מתוך מאמר חדש של סא"ל (מיל') אורן האס על הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"לקצינים רבים בצה"ל אין אומץ לחלוק על מפקדיהם. לתופעה הזאת יש סיבות רבות ותוצאה אחת: צבא פחות טוב ופחות יעיל שיתקשה לבצע את משימותיו כראוי. המאמר מונה את הסיבות לתופעה הזאת ובוחן את הדרכים למיגורה".
מתוך מאמרו של אל"ם אמיר אבולעפיה (לימים ר' אג"ת) "האומץ להביע דעה עצמאית". המאמר התפרסם במערכות 433 (אוקטובר 2010) וזמין לשמיעה במסגרת "למידה בתנועה" – הפודקאסט של טכנולוגיות למידה במכללות הצבאיות.
לשמיעת המאמר לחצו כאן
"בעשורים האחרונים חזבאללה מבקש ביתר שאת לזכות בלגיטימציה במערכה הפנים־לבנונית. בנאומיו השונים של מזכ"ל הארגון חסן נצראללה (שהשבוע לפני 31 שנה עלה לראש הארגון לאחר חיסול קודמו בתפקיד, עבאס אל־מוסאוי) ניתן למצוא דמיון ל"שילוש" של ההוגה הפרוסי קלאוזביץ הקושר בין ממשל, עם וצבא. לעומת קלאוזביץ, 'משוואת הזהב' של נצראללה מכוונת לקשר שבין צבא, עם והתנגדות".
מאמר לסופ"ש מאת סגן הרמטכ"ל (אז מפקד פצ"ן) אלוף אמיר ברעם וסא"ל דן על השילוש הקלאוזביציוני ומשוואת הזהב של נצראללה, וכיצד אפשר להשתמש בה נגדה ברמה האופרטיבית, וברמה האסטרטגית.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"הסכיתו ושמעו פלסטינים עשויים ללא חת, נערי מוחמד ומגיני ירושלים...הסבלנות משתלמת וכבר הרווחתם הרבה. גם אם תוצאות המהפכה המבורכת והצודקת שלכם היו רק הסרת שכבות הביזיון מנפשם של המוסלמים ומניעת כניעתם, הרי שאתם המנצחים. מה עוד שגם לימדתם את עמי האסלאם את התענוג, היופי, ההוד והשכר הטוב הקיימים במלאכת המוות. ואולם שישו ושמחו, אין זה שכרכם היחיד; יחד עימו זכיתם בהערצת העולם ובגמול האלוהים, ובקרוב, אם ירצה האלוהים, תזכו בניצחון מאתו".
השנה – 1938.
מתוך איגרת "מלאכת המוות" שכתב חסן אל־בנא, מייסד תנועת "האחים המוסלמים" שנרצח השבוע לפני 74 שנים.
לקריאת האיגרות של בנא שתרגם אפרים ברק לחצו כאן
ליטא חוגגת 105 שנות עצמאות. היא נחשבה רשמית כמדינה כבר ב־1253 כאשר הייתה לדוכסות, ובהמשך הייתה חלק מחבר העמים הפולני-ליטאי, אך ב־16 בפברואר 1918 הכריזה עצמאות מחודשת.
במאות השנים נכבשה ליטא פעמים מספר על־ידי כוחות מעצמתיים שונים, ובראשם ברית המועצות. האחרונה העבירה אותה "רוסיפיקציה" – תהליך שבו השליטה את השפה והתרבות הרוסית. במשך כל התקופה לא ויתרו הליטאים על שאיפתם לעצמאות. עם התקדמות מדיניות ה"גלאסנוסט" הסובייטית, ובהנהגתה של התנועה הליטאית "סאיודיס" האנטי־סובייטית, הכריזה ליטא ב־11 במרס 1990 על עצמאותה המחודשת.
חזרה למאמרו של סא"ל גל עשהאל על ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שהביאה להישג משמעותי במשבר המהגרים, ויכולה לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי.