באפריל 2022, במסגרת עתירות נגד החלטות הפצ"ר והיועמ"ש לממשלה שלא לפתוח בחקירה על אודות אירוע מבצעי שהתרחש במערכת "צוק איתן",1 בחנו השופטים מסכת מלאה של הליכי בדיקה וחקירה שהתבצעו על־ידי מערכות האכיפה הצה"לית והאזרחית. שופטי בג"ץ דחו את העתירות, תוך שנתנו גיבוי מלא להליכי הבדיקה והחקירה בצה"ל.
בהכרעתם קבעו השופטים, בין היתר, כי בעקבות המלצות ועדת טירקל אכן הוקם "מנגנון בירור עצמאי ונפרד מהליך התחקיר המבצעי", שעל בסיס ממצאיו מתגבשת ההחלטה בדבר הצורך לפתוח בחקירה פלילית. עוד נקבע, בנוגע לאפקטיביות הבדיקה והחקירה, כי האירוע המסוים נשוא העתירה, נבחן על־ידי מנגנוני הבדיקה והחקירה בצה"ל במהירות ו"באופן העולה בקנה אחד עם המלצות ועדת טירקל", ובהתאם "יש לדחות את הטענות בדבר אי קיומה של חקירה פלילית אפקטיבית". בכך העניק בג"ץ גיבוי מלא ומשנה תוקף למדיניות הבדיקות והחקירות בצה"ל; לאופן ניהולן האפקטיבי; ונקודתית – לאופן תפקוד המנגנון וביסוס ממצאיו, לרבות עמידתו בהמלצות ועדת טירקל, שהצביעו על עצם הצורך בהקמתו, והיותו מקצועי, בלתי תלוי ואפקטיבי.2
לנוכח תהליך ההבניה האבולוציוני של המנגנון בצה"ל, ולאחר שנים של הוכחת עמידה בבחינתם המקצועית והאמינה של מאות אירועים מבצעיים שהתרחשו בתנאים לא שגרתיים, ניתן לסכם ולומר, כי המנגנון הקבוע כיום משמש מודל מרכזי, וככל הידוע לנו אף מוביל בקנה מידה בין־לאומי, לביצוע תהליכי הערכה עובדתית על אודות אירועים מבצעיים חריגים.
תפיסת ההפעלה המתקדמת שהתגבשה במנגנון הקבוע, תחת פיקודו של מפקד המנגנון, אלוף וירוב, המבוססת על גישה הוליסטית לביצוע תהליכי הערכה עובדתית, בשילוב ניסיון מצטבר רב של צוותים מיומנים ומקצועיים, המקיימים תהליכי למידה והכשרה שוטפים וחוברים כבר בזמן אמת לגורמי השטח המבצעיים, תוך הקפדה על פעילות יזומה ועצמאית, אכן מבטיחים כי צה"ל מצטיין לא רק בקרב ובמלחמה, אלא גם בתחקורם.
לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz
לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן
הערות
-
ראו בג"ץ 8008/20 בכר נ' הפרקליט הצבאי הראשי מיום 24 באפריל 2022.
-
ראו כמו כן בג"ץ 3003/18 יש דין מתנדבים לזכויות האדם נ' ראש המטה הכללי של צה"ל מיום 24 במאי 2018, בפסקה 14 לפסק הדין של הנשיאה חיות, בו גיבתה את פעילות המנגנון, בציינה כי "תקריות מסוימות, בפרט מקרים בהם נטען כי נגרם מותו של אדם כתוצאה מירי של כוחות צה"ל בהקשר של הפרות סדר, הופנו לבירור של מנגנון מטכ"לי עצמאי לתחקור אירועים חריגים. מנגנון זה מורכב מקצינים בעלי תחומי מומחיות רלוונטיים והם מצויים כולם מחוץ לשרשרת הפיקוד של האירועים הנוכחיים. תכליתו של המנגנון האמור היא קיום בירור עובדתי מקיף ואיסוף חומרים ונתונים רלוונטיים על־מנת לאפשר לפרקליט הצבאי הראשי לקבל את מלוא המידע הנדרש לצורך הכרעה בשאלה אם קיים חשד סביר לביצוע עבירה פלילית באירוע קונקרטי, המצדיק פתיחה בחקירה. מנגנון זה משמש גם ערוץ נוסף להפקת לקחים מבצעיים שממצאיו יועברו לבחינתו של הפרקליט הצבאי הראשי".
נוסף על כך, תובעת בית הדין הפלילי הבין־לאומי לשעבר, פאטו בנסודה, ציינה מפורשות בדוח השנתי של משרד התובעת לשנת 2018 בעניין הבדיקות המקדמיות שקיימה:
"With respect to crimes allegedly committed by members of the IDF, the information available indicates that all of the relevant incidents are or have been the subject of some form of investigative activities at the national level within the IDF military justice system" – ICC, Office of the Prosecutor, "Report on Preliminary Examination Activities 2018" (5 December 2018), para. 279.