המנגנון להערכה עובדתית של טענות להפרות של דיני הלחימה

החובה לבדוק ולחקור טענות בדבר פשעי מלחמה והפרות חמורות של הדין הבין־לאומי נובעת בראש ובראשונה מערכי מדינת ישראל וצה"ל, ומן החובה להפעיל את הכוח בהתאם לדין הישראלי ולדין הבין־לאומי. הגם שלא כל היבטיה של החובה ברורים ומוגדרים בצורה מספקת, הרי תכליתה לבדוק ולחקור אינה מוטלת בספק. מדובר באמצעי ראשון וחיוני לאכיפת דיני הלחימה, ולביעור הפרותיהם.1

מנגנוני הבדיקה והחקירה הישראליים של תלונות וטענות בדבר הפרות של כללי הדין הבין־לאומי, ובראשם מנגנון הבדיקה והחקירה הקיים בצה"ל, תוארו בהרחבה בדוח ועדת טירקל.2 יודגש כי הגם שהדוח עצמו פורסם בפברואר 2013, הרי התיאור בו מבוסס על ממצאים שנאספו עד קיץ 2011. 3 משכך הוא מתאר היטב כיצד נבדקו ונחקרו בצה"ל טענות להפרות של הדין הבין־לאומי טרם מבצע "עמוד ענן". בהתייחס למנגנונים אלה, קבעה הוועדה, כאמור, ש"מנגנוני הבדיקה והחקירה של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה הקיימים בישראל ודרכי פעולתם מתיישבים, בדרך כלל, עם חובותיה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבין־לאומי".4

לצד זאת מנתה הוועדה 18 המלצות, אשר חלקן נוגע למנגנון החקירות הקיים בצה"ל, ושתכליתן טיוב ושיפור המנגנון הקיים.5 המלצות אלה נועדו להביא לכך שמנגנוני הבדיקה והחקירה בתחום דיני הלחימה בישראל יהיו ברמת איכות גבוהה.

טרם מבצע "עמוד ענן", כלי הבדיקה הפיקודי העיקרי אשר שימש את הפצ"ר לצורך השלמת המסד העובדתי הדרוש לשם קבלת החלטה על פתיחה בחקירה, היה התחקיר המבצעי. מאז מבצע "עמוד ענן", הבדיקה העובדתית מתבצעת בעיקר באמצעות מנגנון בירור מטכ"לי, כפי שצוין לעיל ויורחב בהמשך.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן