המקצוע הצבאי עוסק ב"אלימות מאורגנת וחוקית". מעצם מהותה, ההוויה הצבאית מתנהלת ב"נתיב" המזמן לא מעט "שיפועי צד" ו"מדרונות", שיכולים לגרום ליחידה להתדרדר מבחינה ערכית, למשל במקרים של הפעלת נשק ואמצעי לחימה שלא על פי הפקודות, התייחסות לא הולמת לאזרחים, שימוש לא ראוי בסמכויות, התייחסות לא נאותה לחיילים בתוך היחידה ועד להתפתחות נורמות שליליות בקרב קבוצות ובודדים: קביעת איסורים שרירותיים ליצירת מעמדות, שירים בוטים שאין להם מקום בצה"ל, שימוש בפריטי לבוש לא תקניים, קיום טקסים מגונים ועוד. את כל אלה לא רק שיש לעקור, אלא מראש לא לאפשר להם להתפתח.
כחלק מתפקידו של המפקד המחנך, הוא חייב להיות שומר הסף של הערכים והאתיקה הצבאית של יחידתו, ולתעל את הפעלת הכוח אך ורק למצבים שבהם נדרש להפעילו. מפקד מלמד ומסביר לחיילים היכן יש להימנע או לרסן את הפעלת הכוח והיכן יש להפעילו במלוא העוצמה. מפקד נדרש להציב גבולות ברורים בין המותר לאסור ובין הראוי והנורמטיבי לפסול, בכל תחום ובכל נושא. הוא שמתריע, מעניש או מתגמל. מפקדים חייבים לעשות זאת בתהליכי ההכשרה, בנוהלי הקרב, ובשעת הפעילות והביצוע. אסור למפקד להעלים עין מחריגות, וחובתו לחקור כל קצה מידע, ולהתעניין כיצד מתנהלת הפעילות או שגרת היחידה בחדרי חדרים ו"מאחורי דלתות". חובה עליו להיות מעורב ולקיים תהליכי בקרה ופיקוח, שישקפו לו את הנעשה ביחידה ויאפשרו לו לאתר כל חריגה קיימת או מתהווה.
פיצוץ מעבורת החלל קולומביה יכול לשמש כמשל לעקרון שומר הסף. בשנת 2003, כרבע שעה לפני שהייתה אמורה לנחות בחזרה בכדור הארץ, התפוצצה המעבורת באוויר בשל התחממות יתר. כדי למנוע תקלה מסוג זה, נעטף גוף המעבורת מראש באריחים מיוחדים שנועדו לבודד חדירת חום בכלל, ובאופן מיוחד בעת כניסת המעבורת לאטמוספרה. ממש עם ההמראה, בשל פגיעת המעבורת בכן השיגור, נפרדה פיסת קצף מבודד מגוף המעבורת, ובמקום נותר שטח קטן בגודל 70 על 30 ס"מ חשוף לחום. עם חזרתה של המעבורת לכדור הארץ וכניסתה לתוך האטמוספרה, התפתח כמצופה חיכוך רב, והחום, שהגיע לכ־3,000 מעלות צלזיוס, "מצא" את דרכו לגוף המעבורת דרך המקום החשוף והלא מוגן. החום הרב התפשט ועטף את כל המעבורת, והיא התלהטה והתפוצצה. השילוב של סדק נורמטיבי עם תחילתה של תופעה פסולה ביחידה, יכול לחדור ולהתפשט ביחידה, ולשרוף אותה מבפנים.
במהלך אחד המבצעים בשכם, כחלק מהלחימה פרצו הכוחות שתחת פיקודי לבתי הפלסטינים, ונאלצו כידוע לבקוע חורים בקירות כדי לעבור מבית לבית. הפעולה הייתה מוצדקת לחלוטין. זו הייתה שיטת לחימה חדשה שפיתחנו, שיטה שהייתה מקצועית וערכית כאחד. מעבר ליתרונותיה הטקטיים, השיטה הגנה על הלוחמים ובה בעת גם חסכה חיי פלסטינים בלתי מעורבים. שמחתי להיווכח שהמפקדים שזה עתה הפעילו שיטת לחימה אגרסיבית, לא טעו בכושר השיפוט שלהם: מפקד אחד העמיד למשפט את אחד מחייליו על גניבת פחיות משקה ממכונת שתייה שעמדה בקרן רחוב, וחייל אחר באותו מבצע נשפט על שבירת חפצים באחד הבתים.
שבירת קיר מטעמים מקצועיים – כן!
הרס חפצים – לא!
מפקד השומר על ערכי היחידה עוטף אותה בנהלים ובערכים, מבודד אותה ומונע ממנה השפעות שליליות. חייל יחיד יכול לגרום לקבוצה לסטות מערכיה, ומנהג שלילי המתרחש פעם או פעמיים עשוי להכות שורש ולהפוך לנורמה פסולה שתתפשט ביחידה. מפקד לא ערני או שמעלים עין יגלה תוך זמן קצר שיחידתו מתפוררת מבפנים. מפקד ערכי, קפדן ואיתן יהפוך את יחידתו לערכית, מוקפדת ואיתנה. מפקד חייב להיות שומר הסף ולהבטיח שהנורמות, הערכים והאתיקה הצבאית מתקיימות ביחידה. הוא חייב לשמור ולהבטיח שה"אלימות" והפעלת הכוח יישארו מאורגנות, מרוסנות וחוקיות.
