היערכות ל־72 השעות הראשונות לאחר רעידת אדמה: הקמת נקודות טיפול רפואי ראשוני

אסון טבע רב־נפגעים כרעידת אדמה (להלן רעא"ד) הוא אירוע חריג, מפתיע, העלול להיות מאופיין בכאוס ובחוסר מידע. מועד הפגיעה והיקף הנזק קשים להערכה מראש, אולם ברור לכול כי הפגיעה באדם ובתשתיות עלולה להיות כרוכה בפגיעה בזמינות וביכולת הניידות של כוחות הצלה והסיוע הרפואי, וביכולת מערכת הבריאות בכלל להתמודד עם כמות הנפגעים. העומס הצפוי על כלל מערכות הבריאות ייגזר ממאפייני הגודל, המיקום והייעוד של מתקני הבריאות; מכמות אתרי ההרס; ומכמות הנפגעים ואופן מיונם וניתובם לקבלת טיפול במסגרות הבריאות השונות. במטרה לנצל באופן מיטבי את משאבי הטיפול, יש חשיבות רבה להפניית נפגעים במצב קל או בינוני, שפציעתם לרוב אינה מסכנת חיים, לנקודות טיפול לסיוע רפואי ראשוני. נקודות אלה יאפשרו טיפול מהיר בנפגעים קל מחד גיסא, ויבטיחו ניצול יעיל יותר של בתי החולים לטובת נפגעים קשים ובינוניים מאידך גיסא. זאת תוך מניעת העמסת מערכת הבריאות מעל לקיבולת האפשרית.

מסגרת היערכות לרעא"ד שגיבשה ועדת ההיגוי הבין־משרדית  בשנת 2011, מבוססת על ממוצע תרחישי רעא"ד חזויים, ולפיהם יש להיערך לאירוע בישראל שבו היקף הנפגעים עלול לעמוד על כ־7,000 הרוגים, 8,600 פצועים במצב קשה ובינוני ו־37 אלף פצועים במצב קל. בהנחה כי נפגעים קשים ובינוניים יפונו ישירות לבתי החולים, גיבש משרד הבריאות עבודת מטה בשת"פ מד"א וגורמים נוספים, שהמליצה על הקמת נט"רים (נקודות טיפול רפואיות ראשוניות) בפריסה ארצית בכמות מוגדרת בכל עיר או יישוב, כאשר את מיקומן הפיזי בכל עיר או יישוב יקבעו הרשות המקומית בשיתוף מד"א, משטרת ישראל ופיקוד העורף.

ייעודם של הנט"רים נקבע בעיקרו כמתן טיפול רפואי ראשוני לפצועים במצב קל, ולחלק מהנפגעים במצב בינוני (עד 10% מסך הבינוניים במקרים הגבוליים). זאת תוך כוונה לווסת את המטופלים, ולסייע במניעת עומס יתר על בתי החולים בשלושת הימים הראשונים שלאחר האירוע. התפיסה הניחה כי אחרי פרק זמן זה תתבהר תמונת המצב, ובשעה שהמסגרות הבריאותיות האחרות יחזרו לפעול – אפשר יהיה להפסיק את פעילות הנט"רים.

לשאלה מהו המענה הצפוי בשעות ובימים הראשונים לרעא"ד לנפגעים קל, או האם האזרח הפשוט יודע לאן או למי לפנות בתרחיש מסוג זה שבו עלולה להיפגע תשתית התקשורת, התחבורה וכדומה, לא מצאנו מענה ברור. מרב ההנחיות הקיימות נוגעות בהתנהגות האוכלוסייה בעת אירוע הרעא"ד ובשעות הראשונות לאחר האירוע, ומתייחסות להתגוננות מפני פגיעה אפשרית (כללי התנהגות והתגוננות בעת הרעש או רעשי המשנה שאחריו). הכוחות הראשונים שיגיעו (מד"א, פקע"ר) יתנו מן הסתם מענה לנפגעים קשים. ברשויות המקומיות מצאנו כי השעות הראשונות יוקדשו להתארגנות, לאיסוף הכוחות ולגיבוש תמונת מצב. רק לאחר כ־72 שעות מתוכנן מתן מענה רחב לאוכלוסייה באמצעות הקמת אס"לים (אתרי סיוע לאוכלוסייה).

לא מצאנו התייחסות ברורה או הנחיות לאוכלוסייה בנוגע לטיפול או לאופן הפינוי של נפגעים קלים בשעות הראשונות. נראה כי גם נושא הגברת המודעוּת בהקשר של הנחיות לאן או למי לפנות בשעות הראשונות לא מוּצה. על אף שעברו למעלה מחמש שנים מפרסום עבודת המטה בנוגע למענה הרפואי הראשוני באמצעות הנט"רים, ולמרות אזכורם בתורת פקע"ר העדכנית לטיפול ברעידות אדמה וצונמי, נראה כי נכון להיום יש בפועל פער במתן מענה לאוכלוסייה בשעות הראשונות. הנט"רים לא משולבים בנהלים לחירום מטעם הרשויות המקומיות, וכנגזרת מכך גם לא באימונים או בתרגילים של גופי החירום השונים בפועל.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"