''מעברי האש'' – מודל אימונים לניצחון במלחמה בכל חזית?
אימון "מעברי האש" שהסתיים לא מכבר זכה להערכה רבה מצד היחידות שהשתתפו בו ומהרמות הממונות עד למפקד פיקוד הדרום ולרמטכ"ל. אימון זה העלה את הכשירות והמוכנות של הכוחות המשתתפים אל מול תוכנית ספציפית למערכה שכוללת תמרון בעזה. האימון תוכנן ונוהל בדומה לאימונים שבוצעו בשנה וחצי שקדמה למבצע "עופרת יצוקה" ואף שותפו בו מפקדים קרביים בכירים במילואים, בראשם תא"ל (מיל') משה (צ'יקו) תמיר. כמפקד אוגדת עזה בשנים 2007–2008, אימן תמיר את הכוחות, וחודשים ספורים לאחר מכן הם יצאו למבצע "עופרת יצוקה" ונחלו בו הצלחה רבה.
בצה"ל יש שלוש הגדרות לכשירות ולמוכנות והן מניחות בסיס לדיון המובא במאמר זה השואל אם "מעברי האש" מביא להשגת "כשירות בסיסית", "כשירות מבצעית" או "מוכנות משימתית".
"כשירות בסיסית" מתייחסת לתפקידים התקניים הבסיסיים של היחידה, שהם כלליים ואינם נוגעים בתרחיש מבצעי מסוים. "כשירות מבצעית" מתייחסת לתפקידים התקניים המבצעיים המסוימים של היחידה המותאמים לסביבת מבצעים מסוימת. "מוכנות משימתית" מכוונת לביצוע משימה מבצעית מסוימת שהוטלה על היחידה והיא מכינה עצמה לביצועה. בשלב זה נציג גם את ההגדרה של "מודל", אשר "נועד לתרגל את יחידות המשנה בביצוע התוכנית ובמיוחד את השלב הראשון שבה, בסביבה המדמה את זו המצפה להן במרחב הלחימה". המודל לא נכלל במסגרת הגדרת הכשירות והמוכנות אלא כסוג של אימון במסגרת נוהל הקרב כדי להביא את היחידה למוכנות למשימה הקונקרטית שהוטלה עליה.
במאמר ננסה לענות על השאלה באמצעות שני מקרי בוחן. הראשון הוא סדרת האימונים שנערכה לקראת מבצע "עופרת יצוקה". מקרה הבוחן השני יציג את סדרת האימונים שנערכה במסגרת "מעברי האש" בשנת 2022 ונעמוד על היתרונות והחסרונות באימונים מסוג זה. נרצה לטעון שבאופן כללי "מעברי האש" של שנת 2022 עונה להגדרה של "מוכנות משימתית" ואף לזו של "מודל" במסגרת נוהל הקרב לביצוע המשימות המתוכננות ליחידות השונות. כך שכדי לוודא השגה ושמירה של כשירות ומוכנות משימתית למקרה של פרוץ לחימה בחזיתות אחרות ואף באותה חזית תחת הגיון פעולה אחר מזה שהכוחות אומנו אליו, נדרשים אימונים נוספים תחת כותרת של "כשירות מבצעית" ובמקרים שנדרשת גם "מוכנות משימתית".