מערכות מסכמת שנה - תשפ"ב

"המלחמה בנגורנו קרבאך הראתה שלא ניתן להשיג את המטרות האסטרטגיות והמערכתיות ללא תמרון יבשתי ושהייה בשטח. ואולם לקח זה נוגד תהליכי בניין כוח קיימים במרבית הצבאות, ומעלה את השאלה: האם מדינה מערבית מוכנה לשלם את המחירים הגבוהים, במשאבים ובכוח אדם, למען השגת מטרות אלה?".

מתוך מאמרו של ד"ר אייל ברלוביץ' במלאת שנה למלחמת נגורנו קרבאך השנייה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

בשעה טובה! הכרה אקדמית לכתב עת מבית "מערכות". הוות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) הכירה בכתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, שיוצא לאור בשיתוף אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל, ככתב עת העומד בקריטריונים להכללה ברשימת כתבי העת המשרתים את מודל התקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל.

בגיליון: על ממשל ומשילות במערכת הגרעין הישראלית; מרכיבי המוטיבציה לבחירת מסלול השירות בצה"ל; מיקרו־סוציולוגיה של מלחמות חדשות; השפעת הקבוצות האזרחיות על הצבא; היסטוריוגרפיה של הלם הקרב על המסך הישראלי ועוד.

לחלק מן המאמרים בגיליון אף נוספו תקצירים מוקלטים לשמיעה.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן

עניינו של ספר זה הוא המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם. חשיבותו של המרחב הימי במאה ה־21 ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך כל עוד תימשך הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות.שתי מטרות עיקריות עמדו לנגד עיני המחבר בכתיבת ספר זה: האחת, להביא בפני כל המתעניין בנושאים אסטרטגיה ודוקטרינה ימית במובנן הרחב, אם במסגרת לימודים אקדמיים, או כחלק מהרחבת אופקים בתחום, בכפיפה אחת מרוכזת בשפה העברית. השנייה, לחזור ולהסב את תשומת הלב הציבורית בישראל שאי אפשר להתעלם מהשינויים המפליגים המתרחשים בעשורים האחרונים במרחב הימי של ישראל, ולמקם את הנושא בשיח הציבורי, שכן לטיפול בהם (או להזנחתו) יכולות להיות השלכות מכריעות על ביטחונה של ישראל וחוסנה.

כמו כן, ועדת השיפוט של הפרס לספרות צבאית ע"ש יצחק שדה לשנת תשפ"ב–2022 החליטה להעניק את הפרס השנה לתא"ל (מיל') פרופ' שאול חורב על הספר.

לקריאת הספר במלואו בתצורה דיגיטלית לחצו כאן

מזה עשור מתחוללת בסוריה מלחמת אזרחים. בספטמבר 2015 החלה רוסיה לשלוח כוחות שיסייעו לבן בריתה נשיא סוריה בשאר אל אסד. מעורבות המעצמה מן המזרח שינתה את היקף ואופי הלחימה בסוריה והיטתה במהרה את הכף לטובת המשטר הסורי. חזרתו של הדב הרוסי למזרח התיכון ופעולתו בסוריה עמדו לעיון בסמינר האינטרדיסציפלינרי "דב הצפון" שהתקיים במכללות הצבאיות בהובלת אלוף אמיר ברעם בתפקידו הקודם כמפקד המכללות הצבאיות וד"ר ענת שטרן, המדריכה האקדמית של מב"ל, ובו השתתפו חניכי המלט"ק, פו"ם והמב"ל.

המאמרים, פרי מחקריהם של חניכי הסמינר, עוסקים בהיבטים טקטיים ומערכתיים ומתמקדים בממשק שנוצר בין מעצמה גלובלית וצבא סדיר הנלחם במורדים הנוקטים לחימת ג'האד מודרנית. מן המחקרים עולות תובנות והתייחסויות רחבות למעשה המלחמה המודרני המפעיל יכולות קרב משולב בצירוף היבטי תודעה ורכיבים אזרחיים.

כמו כן, שלושה מאמרים מן הספר – רס"ן יאיר אלשייך, שכתב על מה ניתן ללמוד מהלחימה התת־קרקעית בסוריה; סא"ל ארז שבתאי, שכתב על לחימת חזבאללה לצד הצבא הרוסי בסוריה, והשפעתה על המלחמה הבאה מול צה"ל; וסא"ל גרישה רויזין, שכתב על הלקחים מלחימת הרוסים בסוריה בראי מערכה אווירית ממושכת מול לחימה א־סימטרית – זכו בפרסים במסגרת פרס הרמטכ"ל לכתיבה יוצרת.  

לקריאת הספר המלא בתצורתו הדיגיטלית לחצו כאן

"מכיוון שצבאות מודרניים אינם מבינים לעומק את התקפת העיר, ולא רואים בה לוחמת עמדות מבוססת שטח, הם מיישמים את העקרונות, הכלים והשיטות של לוחמת תמרון מבוססת אויב - הנשענים על תמרון וכוח אש. בסופו של דבר, אי הבנה בסיסית זו מובילה לחורבן של ערים שלמות, בניין אחר בניין".

מתוך מאמרו של ג'ון ספנסר, יו"ר לימודי לוחמה אורבנית ב־Modern War Institute, שתורגם עבור המכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה, על שמונת העקרונות של לוחמה אורבנית, ומדוע אנו חייבים לשנות אותם.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

מערכות בשיתוף מפא"ת בגיליון נושא - מחזון לביטחון.

בגיליון: העתיד כבר כאן - לייזרים בשדה הקרב | כיפת ברזל | לחימה טכנולוגית במגפה | טסים מחוץ לקופסה: הובלת בניין כוח במערכי הכטמ"ם | קטלניות הלוחם הבודד | זום על הספקטרום הביולוגי | אפו של הכלב | לקחים היסטוריים בנושא המו"פ הצבאי | פודקאסט: מתחנות חלל צבאיות ועד דגל ישראל בחלל.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן

גיליון 492 של "מערכות"

בגיליון: פלסטין: הדור הבא | מאורעות "שומר החומות" כלחימה היברידית | שמונת העקרונות של לוחמה אורבנית | יישום תפיסת המודיעין המדויק והלחימה הרב־ממדית בצבא היבשה של ארצות־הברית | הקרב על שדה התעופה בדונייצק | היעדרה של אמנה בין־לאומית במרחב הקיברנטי | על חשיבותם של המתקנים האסטרטגיים ועל השותפים בהגנה על המרחב האזרחי | האם הגליל מוגן? הצעה לתיקון יסודי בצבא היבשה | מערכת הפיקוד המופתית בצה"ל.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן

"כל הסתכלות על התרחשויות 'שומר החומות' כסדרה של אירועים מבודדים היא מוטעית. אם תידחה תחילת ההיערכות, ולא יובן שמערכות בנות זמננו הן בעלות קו חזית מטושטש גם בתוך המדינה ושהבעיה היא בעיית ביטחון לאומי - הסיבוב הבא עלול לגבות מישראל מחיר גבוה הרבה יותר".

ד"ר יגיל הנקין, מדריך אקדמי בבית הספר למלחמה במכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה וחבר הקתדרה ללימודי צבא במכללות הצבאיות, במאמר נוקב על מאורעות מבצע "שומר החומות" כמקרה של לחימה היברידית.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

הגיליון השני של "מערכות עורף" – שיתוף פעולה של מערכות עם פיקוד העורף

בגיליון כתבו במשותף קציני פקע"ר וחוקרים מהאקדמיה בנושא למידה מהמאבק בנגיף הקורונה. בגיליון: הרשות המקומית כלבנת היסוד ׀ רב תרבותיות מאתגר להזדמנות ׀ מנהיגות בתנאי אי ודאות ׀ מדיניות התגוננות נגד איום הקורונה ואיומים מלחמתיים ׀ ידע ילידי׀ ומאמרים נוספים.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן

הספר שלפניכם מציג את סיפורה המדהים של הקמת גדר המערכת בין ישראל ללבנון בשנת 1938. באדמה סלעית בתולית, כשהם נתונים להתקפות מצד ערביי הגליל ולבנון, הובילו יחד ההסתדרות הציונית, חברת "סולל בונה", ארגון "ההגנה" והצבא הבריטי, מבצע חסר תקדים לאותה תקופה. בספר מופיעים מכתבים וסיפורים שנכתבו על־ידי הפועלים, פעמים רבות הם התפנו לכך רק בסיומו של יום עבודה מפרך, באוהל רעוע לאור עששית. מתוך הכתבים עולה רוח חלוצית ומיוחדת שאפיינה את דור הקמת המדינה.

הספר יצא במהדורה מחודשת ב"מערכות" ביוזמת אוגדה 91 ובשיתוף ההסתדרות, וכולל הקדמות שכתבו מפקד עוצבת הגליל תא"ל שלומי בינדר ויו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד.

לקריאת הספר המלא בתצורתו הדיגיטלית לחצו כאן

גיליון שלישי של כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי" שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין "מערכות" ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל.

בגיליון: שירות צבאי כמשפיע על תפיסות חברתיות | האם האנתפאדה השנייה הייתה יוזמה של יאסר ערפאת או התפרצות ספונטנית? | כיצד ישראל מתמודדת במסגרת העימות באזור האפור עם איראן וחזבאללה? | שינויים ערכיים בחברה, דרך ניתוח פקודת היום של הרמטכ"לים | ההכוונה הצבאית של מערכת הלימודים בבתי הספר בתחילת שנות ה־50 | מדור ביקורת ספרים ועוד.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן

"אילו נשאלו הגנרלים של פוטין בנוגע לעיתוי היציאה למלחמה בפברואר, בהקשרי מזג האוויר בלבד, צדקו אלה שהציעו לצאת אליה. מצד אחר, טמפרטורות חמות יותר מהממוצע העונתי הביאו את האדמה הקפואה להפשיר מהר מהרגיל. הכנה נאותה לשדה הקרב, עם דגש על העונה הרלוונטית ללחימה, תאפשר להשיג את המטרות וההישגים הנדרשים ללא תלות בחסדי שמיים".

מאמר מאת רס"ן שחר הלר, שתוהה על כדאיות לחימה בחורף.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

ספרו החדש של ד"ר מיכאל מילשטיין, שיצא בשיתוף עם מרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, משקף את התמורות העמוקות שחווה המערכת הפלסטינית כולה בעשורים האחרונים. זהו דור שחווה מתחים עזים מבית ומחוץ, ותודעתו עוצבה בהשראת תהליכי יסוד שטלטלו את הפלסטינים מאז ראשית שנות ה־90, ובראשם כינון הרשות הפלסטינית, האנתפאדה השנייה, הפיצול הפנימי בין הגדה המערבית ורצועת עזה ו"האביב הערבי".

ספר זה משרטט את מאפייני הדור הצעיר הפלסטיני, תוך שיטוט וירטואלי בין המסגרות שבהן הוא פועל: החל בתאים המשפחתיים ומועדוני הנוער, דרך הקמפוסים וסניפי המפלגות וכלה בהפגנות ובזירות הפיגועים. במסגרת הזאת מנותחת השפעת הצעירים הן על הציבור והממשלים הפלסטיניים בגדה המערבית וברצועת עזה והן על ישראל. הספר מונגש באופן דיגיטלי וניתן לקריאה באתר "מערכות".

לקריאת הספר במלואו בתצורה דיגיטלית לחצו כאן

הגזרה - הפינה הלשונית של "מערכות"

"יום העצמאות הוא הזדמנות להיזכר במצעדים הצבאיים שצה"ל נהג לערוך בעבר. עם זאת בשנותיה הראשונות של ישראל לא הייתה לצה"ל מנגינה רשמית שתלווה את מצעדיו ולדוברי העברית לא היה מונח עברי שיתאר את המנגינה הזו".

"מערכות" בפינה חדשה בהגשת עורך הלשון ניצן לוטן שתסתכל על השפה העברית דרך כוונת צבאית.

גיליון 493 של "מערכות"

בגיליון: על השימור והשינוי בעקרונות המלחמה | מוסף מיוחד – 20 למבצע "חומת מגן" | הודו ומעורבותה במזרח התיכון | צוותי לחימה משולבים | חדשנות צבאית | 20 שנים להקמת הגדס"רים | תוכנית הפקמ"ב המעודכנת | ומאמרים נוספים.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן

"תהליך מינוי רמטכ"ל חייב להיערך באופן שיחזק את אמון הציבור בו. תהליך סדור וערכי מחזק את התחושה של האזרח שיש יסוד מוצק למחשבה שהרמטכ"ל פועל כראוי, במסגרת תפקידו. מרכיב מרכזי של ההליך הוא פעילות בהתאם לערכים המכוננים את האתיקה של שר הביטחון".

פרופ' אסא כשר מנתח את האתיקה של בחירת רמטכ"ל, החל בתנאים המוקדמים להצגת המועמדות, עבור להימנעות ממראית עין לא ראויה וכלה בהבדל בין האתיקה של הממנה, שר הביטחון, לאתיקה של המועמדים לתפקיד.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

הקרב על שדה התעופה גוסטומל הראה מה קורה כאשר כוח נלחם את הקרב שלא תכנן למען הישג שלא ניתן לעמוד בו. עקב כך עולות השאלות: האם אפשר לבנות כוח בעל כשירות בסיסית, שתאפשר לו לפעול במגוון מתארים שונים, והאם יש לדבוק בתוכנית המבצע לאחר שכלל התנאים המוקדמים השתנו?"

ד"ר אייל ברלוביץ' במאמר על גבורה וטרגדיה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

גיליון 494 של "מערכות"

בגיליון: ריאיון עם קשנ"ר היוצא על הרלוונטיות של הטנק כיום | אלוף אמיר ברעם וד"ר שגיא טורגן על עקרונות המלחמה והתאמתם למאפייני המלחמה בעת הנוכחית | אלוף יעקב בנג'ו ואל"ם (מיל') שי שבתאי על המיקוד המבצעי במרחב החשאי | ד"ר דותן דרוק על משחקי מלחמה כמגבירי למידה בהכשרות הפיקוד | ד"ר אייל ברלוביץ' על צבאות יבשה מחפשים משמעות | אל"ם (מיל') גור ליש על תקיפת הכור הגרעיני הסורי בספטמבר 2007. האם פעולת סיכול אלימה או תקיפת המב"ם הראשונה? | ומאמרים נוספים.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן

"כל פעולה אנושית מושכלת החותרת לעבר מטרה כלשהי צריכה שיהיה רעיון מאחוריה. זה נכון אפילו בנוגע לפעולות היום־יומיות השגרתיות ביותר כמו קניות בסופרמרקט. מאחורי הפעולה הבנאלית הזאת יש מטרה (לקנות מצרכים לבית), אמצעי (במכונית? באוטובוס? ברגל?) ודרך (הקצרה והמפוקקת או הארוכה יותר והמפוקקת פחות?). פעולת לחימה אינה שונה. היא מצריכה קביעת מטרות (כיבוש שטח? השמדת כוחות? פעולת גמול?) וקביעת הדרך והאמצעים. שלושת המרכיבים האלה - מטרה, אמצעים ודרך - הם למעשה התפיסה".

מתוך מאמרו של שמואל שמואל "מהי תפיסה וכיצד מגבשים אותה", שהתפרסם במערכות 442 וזמין לשמיעה במסגרת "למידה בתנועה" – הפודקאסט של טכנולוגיות למידה במכללות הצבאיות.

הספר החדש ביותר יצא לאור ב"מערכות": התפתחות הקרב המשולב – עבר, הווה ומבט לעתיד

שילוב כוחות, יכולות ואמצעים שונים בשדה הקרב מעניק יתרונות רבים, והפך עם השנים למוסכמה אוניברסלית. אולם לביטוי השילוב בשדה הקרב פנים רבות. ספר זה מציג את התפתחות השילוב הבין־חילי והבין־זרועי בצה"ל, שנוצר בניסיון מתמשך לתת מענה מיטבי לצורכי הלחימה המשתנים. המבוא לספר מציג את השילוב באופן כללי, ואילו שמונת הפרקים שאחריו מאורגנים סביב תקופות, כאשר כל אחד מהם נכתב על־ידי חוקר המומחה לתקופה.

זהו הספר הראשון המציג את ההתפתחות התפיסתית־ארגונית ואת תהליכי בניין הכוח והפעלתו של השילוב בשדה הקרב מהקמת צה"ל ועד ימינו. הספר נועד לתת למפקדי היחידות ולבוני הכוח מסד ידע למיצוי מיטבי של הכוחות בהווה, ולשינויים בעתיד.

עוד על הספר, כולל הקדמת מפקד המכללות הצבאיות אלוף איתי וירוב – בפנים

"בעלות שחרו של 3 בספטמבר 1260, ניצבו אלה מול אלה כוחות מהצבא הממלוכי ומהצבא המונגולי סמוך לעין ג'אלוּת (מעיין חרוד של ימינו). למרבה הפלא, הממלוכִּים, עבדים-חיילים ששלטונם העצמי היה בחיתוליו, הביסו את המונגולים – האימפריה הגדולה והאימתנית ביותר של אותם הימים. הייתה זו התבוסה המשמעותית הראשונה בהיסטוריה המונגולית, והקרב סימן את קו פרשת המים בהתפשטות הטריטוריאלית שלהם במרחב המזרח התיכון. כיצד ייתכן שהאנדרדוג ניצח בקרב?".

מתוך מנת קרב – מיזם חדש של מכון לחקר לוחמת היבשה בזרוע היבשה, שנועד להפיק לקחים מקרבות קלסיים ולהטמיעם כחלק מהותי מאמנות המלחמה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן