מצוינות טקטית מצילה חיים

ביצוע המשימה תוך השבת הלוחמים בשלום היא שאיפתו של כל מפקד צה"ל. אלה הם גם יעדי חיל הרפואה  -לאפשר למפקדים שמירה על רציפות הלחימה, תוך מניעת תמותת נפגעים ברי הצלה. העיסוק ביישום יעדים אלה היה ועודנו מאמץ מרכזי של חיל הרפואה, ולכן מושקעים בו משאבים, חשיבה, מחקר ופיתוח, תוך שילוב גורמים רבים בצה"ל ומחוצה לו. "שומר גדעון" היא תוכנית אסטרטגית מקיפה של חיל הרפואה, הנוגעת בהיבטים מהותיים בשיפור בטיפול ובפינוי הנפגעים, ומהווה למעשה השלב הבא במניעת תמותת נפגעים ברי הצלה בשדה הקרב.

תפיסת "חטיבת גדעון", שעמדה במוקד העשייה הצה"לית בשנים האחרונות, לרבות סדרת תרגילים מורכבת בשטח שנועדה לבחון אותה,1 נועדה להביא תפיסה רב־זרועית ומצוינות טקטית לשדה הקרב ולהוות מצפן לתכנון, ביצוע וקביעת סדר העדיפויות לבניין הכוח ביבשה. תפיסת "יבשה באופק" ולאחריה "בחכמה" היו הבסיס שעליו נבנתה תפיסת התמרון הרב־זרועי שבמרכז תר"ש "תנופה", שמשלב למעשה את כלל המאמצים היבשתיים, האוויריים, הקיברנטיים, הקינטיים והספקטרום. הרחבת טווח ההשפעה של עוצבות היסוד תוך מיצוי הממדים הרב־זרועיים, כך שיוכלו להגיע רחוק יותר, מהר יותר ובאופן מדויק - תוך שילוב יכולות מודיעיניות וטקטיות מהשורה הראשונה עומד במרכז התפיסה. צוות הקרב המשולב ברמת החטיבה, הנקרא גם "צק"ח גדעון", מביא יכולות אלה לידי ביטוי - עד שקרב אף הוא לתחום ההגדרה המתאימה ל"עוצבת יסוד". מכאן שעל הרפואה המבצעית לעבור טרנספורמציה על מנת להגדיל את שרידות הכוחות ככל שניתן ולתמוך את המאמץ התמרון הרב־זרועי ואת עוצבת היסוד המתהווה. מאמר זה מציג את מרכיבי "שומר גדעון" ואת ההתקדמות בכל אחד מהצירים שבה.

תפיסת "חטיבת גדעון"

שיעור תמותת פצועים במלחמות ישראל נמצא בירידה מתמדת מקום המדינה ועד היום. אם במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים הוגדרו 30% מהנפגעים חללים, הרי שבמלחמת לבנון השנייה עמד אחוז זה בשיעור של  14% בלבד ובמבצע צוק איתן היה אף נמוך מ־10%. המקור לירידה טמון בשיפור במיגון האקטיבי והפסיבי לכוחות, לצד הדגשת חשיבות מהירות הפינוי הרפואי, שיפור באיכות המענה הרפואי ובזמינותו בשדה הקרב. על אף שעל פניו הנתונים נראים מעודדים - עצם העובדה שאנו מצילים פצועים רבים יותר, גוזרת כי חומרת הפציעות עולה (פצועים מורכבים שבעבר לא הוגדרו ברי הצלה - נחשבים כיום ככאלה שסיכוייהם לשרוד טובים). התוצאה היא שצוותי הרפואה ביחידות הקצה מתמודדים מול אתגרים מקצועיים חדשים, שלהם נדרשים ידע רב ופתרונות יצירתיים.2

הנחת העבודה לתוכנית "שומר גדעון" היא שהגברת קצב המבצעים וקצב הלחימה יביאו לנפגעים רבים יותר בכמה זירות במקביל.3

נוסף על כך, עצם הגברת קצב המבצעים יגזור עלייה בקצב ההתאוששות של היחידות - בין השאר ביכולת להשלים פינוי של כלל הנפגעים מהיחידה.4

מניתוח מערכות צה"ל עולה, כי התפלגות הנפגעים הצפויה כוללת 10% חללים (שחלקם יטופל בתחילה כדחופים), 25%-30 דחופים והשאר לא דחופים.5 כלומר, כשליש מן הנפגעים יזדקקו לפינוי מהיר ולמעורבות מטפל בכיר מנקודת הפציעה ועד בית החולים. המשמעות היא שעלינו לחזק את יכולות הפינוי, רכוב ואווירי, תוך הטמעת גישה של טיפול קדומני.

לכן, נדרש מכוחות הרפואה בדרגי הגדוד והחטיבה לתת מענה הולם באופן הבא:

* בצק"פ - סיוע רפואי קדומני איכותי, בדמות חבירה מהירה של מטפל בכיר (רופא או פראמדיק, בסדיר או במילואים) לפצוע.6

* בצק"ג - תמיכה במשימת ההתאוששות על־ידי מתן אפשרויות "ניקוז" נפגעים מדרג טקטי אחד למשנהו (בעדיפות לרמה ממונה חטיבתית) מחד גיסא, והתמודדות עם מצב טקטי שלא מאפשר פינוי נפגעים לפרק זמן של מספר שעות מאידך גיסא.

* בצק"ח - מוכנות לפינוי בספיקה רחבה של פלה"ק (פלוגת החייאה קדמית) המצויה בעומק הלחימה, לרבות פינוי אווירי.7

דרישות אלה הולידו פיתוח יכולות: מיסוד המענה הרפואי האיכותי הניתן על־ידי החוליה הרפואית הפלוגתית;8 החלת מבנה מסגרות הפינוי כפי שסוכם9 במסגרת עמ"ט הפינוי ביבשה ב־2017; הוספת יכולות ניטור וסיעוד לפלגות הרפואה הגדודיות (תאג"דים); מוכנות לשהייה ממושכת באמצעות ציוד רפואי רב מבעבר, תוך שימוש בטכניקות אריזה חסכוניות וחדשניות ופיתוח נהלי קרב לפינוי חטיבתי בספיקה רחבה. היכולות קרמו עור וגידים עד להחלתם בבניין כוח סדור, שבוצע במהלך 2018-2017 כדלהלן:

כוח אדם. השלמת מטפלים בכירים במסגרות השריון בדומה לגדודי החי"ר, דבר שאפשר מענה רפואי זמין יותר לנפגע בפלוגה. העבודה בצוותי קרב עד רמת הפלוגה, באופן המשלב יכולות חי"ר, חש"ן והנדסה, אמנם יצרו פתרונות חדשים לסוגיית מיקום וניוד החוליה הרפואית, אך מנגד הביאו למורכבות טקטית בהגעה לפצוע.

עם זאת, גולת הכותרת בתחום כוח האדם הייתה הוספת גורם סיעודי מקצועי לרמת הגדוד - האח הגדודי, עתודאי בוגר לימודי סיעוד, המביא עמו ידע וניסיון אקדמי בשיעור קומה עם מומחיות בטיפול בפצועים וניטורם לאורך זמן. אלה, בשילוב אמצעים מתאימים - אפשרו לתאג"ד פרוס להתמודד עם צבירת נפגעים גם בהיעדר זמני של יכולות פינוי.

תו"ל. ייבוא עקרונות עבודה מתחום הטיפול הנמרץ, לצד הטמעת ידע מקצועי רלוונטי בבעלי תפקידים הכשירים לכך, אפשרה לכוחות הרפואה בדרג הטקטי לדבר לראשונה על "טיפול רפואי במתאר עיכוב פינוי", מתארים בהם אין יכול לפנות פצועים משדה הקרב ונדרש לטפל בהם לאורך שעות עד הגעת הפינוי.

לצורך כך נעשה שימוש במחקר רב, בהובלת ענף רפואה מבצעית של חיל הרפואה, של למידה מצבאות זרים והתאמת הידע למתארים אופרטיביים רלוונטיים לצה"ל. יש להדגיש כי אין מדובר ביכולות השהיית נפגע - לעולם לא נוכל להעניק סיוע רפואי זהה באיכותו לזה של בית החולים - כך שלעולם נשאף לפנות כל נפגע במהירות האפשרית. ברם, אם עד היום שהייה ממושכת בשטח פירושה היה כמעט בוודאות מותו של פצוע דחוף - כשירות Field Prolonged Care לצוותים רפואיים מאפשרת הצלת חיים גם במתארים מורכבים.

אמצעים. תיעוד הטיפול הרפואי באמצעים דיגיטליים, משולב בניטור מדדים רפואיים באופן רציף, התאפשר בזכות פרויקט ה־101 הדיגיטלי: מדבקה ייעודית וחכמה המודבקת על הפצוע מאפשרת קריאה של מדדי דופק, רוויון חמצן ואומדן של לחץ הדם. נוסף על כך, אמצעי מחשוב לביש מורכב על הפצוע, ואוגר את הנתונים לאורך ציר זמן. כך ניתן לעקוב אחר השתנות מצב הפצוע, לזהות ברגע אמת הידרדרות במצבו ולתת לה מענה יעיל, להעביר מידע בין צוותים מטפלים ולשמר ידע לתחקיר רפואי לאחר סיום אירוע. נוסף על כך, מכשיר כף יד ייעודי מאפשר צפייה בנתונים, עריכתם והוספה של טיפולים נוספים שעבר הפצוע. הקטנת נפחן של ערכות הטיפול באמצעות טכנולוגיות ואקום, אפשרה ליחידה לקחת עמה ציוד רב מבעבר, ללא פגיעה באיכותה.

אימונים. גיבוש תפיסות החוליה הרפואית הפלוגתית ומתארי עיכוב הפינוי, חייב אימוני מסגרות רפואה עשירים מבעבר. עד כה, תורגלו חוליות רפואיות במסגרת תרפ"לים ותרג"דים, ללא אימון מקצועי סדור בדומה לזה הקיים עבור תאג"דים. אימונים אלה התקיימו במסגרת ההכנות לתרח"ט גדעון:

אימון הקמה לחוליות רפואיות. אימון בן 4 ימים שלווה על־ידי רופאי טראומה וטיפול נמרץ מכל הארץ, דימה עבודה בשדה הקרב, בתנאי לחץ ואי־ודאות, והקנה יסודות לטיפול רפואי מידי לנפגע.

אימון עיכוב פינוי. שימוש ביסודות תורת ה־Care Field Prolonged כדי להנחיל למחלקות הרפואה המתאמנות ארגז כלים חיוני למתארים אלה, תוך ניצול אמצעים חדשים (האח הגדודי וניסיונות המקצועי, מוניטורים וציוד רפואי מתקדם אחר וכדומה).

תקינה וארגון. עמ"ט "הפינוי הרפואי ביבשה" בראשותו של אלהף יוסי בכר, בזמנו מפקד גיס 446 ומפקד בית הספר לפיקוד ושליטה בזרוע היבשה, הולידה תוצר משמעותי שסלל דרך חדשה לאופי הפינוי הרפואי בדרגי הגדוד והחטיבה. הכפפת לבנות פינוי לכוח מבצעי לוחם, מבצעי פינוי שבאים לאחר נוהל קרב משמעותי ושיקול דעת אג"מי בהפעלה, שינתה תפיסה בכל הנוגע לפינוי נפגעים.

כחלק מפרויקט "שומר גדעון" יושמו מרבית העקרונות כפי שסוכמו על־ידי זרוע היבשה, בדמות לבנות פינוי קלות מבוססות האמרים ולבנות כבדות מבוססות נגמ"שים, שעליהם מפקדים קצינים מ"כים לוחמים.

פרויקט 101 דיגיטלי

מימוש תוכנית "שומר גדעון" כחלק מתרח"טי "גדעון" אותגרו החטיבות הלוחמות בהתמודדות עם מסה משמעותית של נפגעים, במתארים מורכבים ובחומרות פציעה שונות לרבות. כל חטיבה נדרשה להעריך, לטפל ולפנות מספר נפגעים רב (גדול בהרבה מצפי הנפגעים כפי שצה"ל רואה אותו כיום) במשך שלבי הלחימה. הקרב המשולב החטיבתי בתרח"טים דימה לחימה משמעותית בזירה צפונית, תוך פריסה רחבה של מסגרות החטיבה (כמצופה ב"יבשה באופק" ובהמשך בתר"ש "תנופה"). ניתוח הנתונים בעקבות התרגיל, ולאור היכולות החדשות, הראה כי %70 מהנפגעים טופלו לראשונה באמצעות מטפל בכיר, לרוב בחוליה הרפואית הפלוגתית. זאת בזכות כשירותם המבצעית כפי שנבנתה באימונים המקדימים, והבנת המפקדים את חשיבות מיקומה המרכזי של החוליה בצק"פ.

התאג"דים נדרשו פעמים רבות לתפקוד בתנאים של עיכוב ביכולות פינוי, והתמודדו עם פצוע בפרקי זמן שנעו בממוצע בין 8-4 שעות. פלה"ק מצאה עצמה מתמודדת עם פצועים לפרק זמן ארוך אף יותר. מתארים אלה נוצרו משיקולים מבצעיים שהתגלו מעצם התרגיל, כמו נוכחות אויב או חסימת צירים. מרגע שיכלו, פונו כל הפצועים, באופן רכוב או מוסק.

סיכום

תוכנית "שומר גדעון" תומכת את הרעיון המבצעי מאחורי "צק"ח גדעון" שנועד לשרת את התמרון הרב־זרועי העומד במרכז תר"ש "תנופה". מענה רפואי ראוי ומדויק המאפשר את הרציפות וההמשכיות לרמות החטיבה והגדוד מעודד עלייה בקצב המבצעים, מהם נגזרת העליונות הטקטית שביסודו של "גדעון". גיבוש סל יכולות מגוון הנותן מענה לכל אתגר מבצעי־רפואי, משרת את יכולתנו להשלים את היעד הראשון של הרפואה הצבאית - לא להשאיר פצוע בשדה.