בנעליים מאובקות ובעניבה המהלכים הצבאיים והמדיניים לסיומה של מלחמת העצמאות
המעבר ממלחמה לשלום אינו חד. השלום אינו פורץ ברגע שהתותחים מפסיקים לרעום. סיומה של מלחמה הינו תהליך - לעיתים ממושך למדי - שבו מנהלים הצדדים הלוחמים שיחות מדיניות תוך המשך שימוש בכוח צבאי - הן לשם איום והן לשם שיפור העמדות בשטח. ספר זה עוסק בתהליך הממושך של סיום מלחמת העצמאות, שהתאפיין בשילוב מורכב ומרתק של מהלכים מדיניים וכוחניים. התהליך הזה החל בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם מ16 - בנובמבר 1948, שקראה לצדדים הלוחמים לפתוח במשא - ומתן לכינון שביתת - נשק, והסתיים ב20 - ביולי 1949 - מועד החתימה על הסכם שביתת - הנשק עם סוריה. במשא - ומתן הזה נטלו מפקדי צה"ל חלק פעיל ומרכזי. כבר במהלך המלחמה הם נפגשו עם מפקדים ערבים, כדי לתאם הפסקות - אש זמניות, ולאחר מכן לשם שמירה על הסדרי ההפוגה. המפגשים האלה הפכו לעיתים לערוצי ההידברות היחידים בין הצבאות הלוחמים, ואף בין המדינות. בהמשך הם השתתפו בשיחות על הסכמי שביתת - הנשק. מרבית המפקדים שהשתתפו במשא - ומתן לסיום מלחמת העצמאות מילאו לימים תפקידים מרכזיים במערכת הפוליטית בארץ. היו אלה צעדיהם הראשונים משדה הקרב לשדה המדיניות. ד"ר שמואל כהן - שני הוא חוקר בעמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי וביחידה לה,סטוריה של משרד הביטחון. ספרו הראשון מבצע פריס - מודיעין ודיפלומטיה חשאית בראשית המדינה ראה אור ב1994.