"לטעמי מבצע 'חומת מגן' היה הפעם האחרונה שבה צה"ל הכריע", כך אומר רא"ל (מיל') שאול מופז, שהיה הרמטכ"ל בעת מבצע "חומת מגן", בריאיון שפותח את המוסף המיוחד בגיליון זה לציון 20 שנים למבצע "חומת מגן".
רבות נאמר ונכתב על המבצע, כולל כתבות וראיונות מיוחדים עם בכירי צה"ל באותה תקופה (ועם זוטרים יותר שהפכו לבכירי צה"ל כיום), מחקרים שונים ואף ספרים שעסקו באותה תקופה ומנכיחים אותה גם כיום, בחלוף שני עשורים מהחלטת הדרג המדיני לצאת למבצע כדי לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולמגר את קיני האויב שמהם יצאו מפגעים לשטחי ישראל לאחר האנתפאדה השנייה.
לטובת המוסף המיוחד קיבצנו בעלי תפקידים שונים במבצע. מהרמטכ"ל שאול מופז, שנתן את זווית ראייתו על המבצע, ההכנות אליו, המודיעין והאימונים; עבור לתא"ל (מיל') אורן אבמן שהיה מג"ד 12 במבצע, על לקחים של גדוד ופלוגה בלחימה; אל"ם (מיל') אליעזר שנוולד ששירת כסמח"ט יפתח וכתב על האופן שבו פועלת חטיבה במבצע ועל רלוונטיות מודל "צבא העם" בהקשר המילואים; וכלה בתא"ל גיא חזות, מפקד האימון המתקדם בבא"ח צנחנים במבצע, על החומה התודעתית בין "שומר החומות" ו"חומת מגן".
מאמר נוסף של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל (שלא נכנס לגיליון), חותר תחת הנרטיב המקובל ולפיו צה"ל התכונן למבצע, הפעולות בדרג המטכ"ל והפיקוד – התכנון האופרטיבי, הכוונת אימוני הכוחות, השתלמויות תורתיות, הכנות מודיעיניות של השטח – היו מוגבלות ביותר. צה"ל, לדברי פינקל, הצליח במבצע למרות פערים אלה, מכיוון שכוחות היבשה הסדירים צברו ניסיון מבצעי בחודשים שקדמו למבצע וכוחות המילואים היו ברמת כשירות בסיסית גבוהה באופן יחסי, שאפשרה לרובם הגדול להסתגל לדרישות שדה הקרב ולהשיג כשירות מבצעית באמצעות למידה ואלתור.
בספר מבצע חומת מגן: מהכלה להכרעה שיצא לאחרונה תיאר ד"ר אהד לסלוי את התהליך שעבר צה"ל ממציאות שבה מערכת היחסים עם הפלסטינים הייתה מושתתת על שיתוף פעולה, תיאום ביטחוני ומשא ומתן מדיני למצב של עימות אלים בין שני הצדדים, שבסופו של דבר החזיר לצה"ל את חופש הפעולה והאחריות הביטחונית בכל שטחי איו"ש. 20 שנים חלפו מאותו מבצע, וכשבתווך לא מעט מבצעים (ומלחמה אחת בצפון) התובנות והלקחים ממנו עדיין ממשיכים להילמד.