שלושת "הגדולים" מכים שוב: לקחים צבאיים ראשוניים מחודשיים של מלחמה באוקראינה

רחוב במריופול במהלך המצור על העיר, 12 במרס 2022

אחרי מלחמת יום הכיפורים הסיק גנרל ויליאם דֶפּוּי, מפקד טריידוק – פיקוד האימונים וההכשרות האמריקני – שלושה "לקחים גדולים":

1. כלי הנשק המודרניים קטלניים מאוד מבעבר;

2. יש צורך ביחידות רב־חיליות (Combined arms teams) בעלות ציוד מתאים ודוקטרינה מתאימה כדי להתמודד עם החידושים;

3. יש חשיבות עליונה לאימונים מתאימים.1

חמישים שנים לאחר מכן, לאחר ההלם הראשוני מהפלישה הרוסית, הופתע העולם כאשר הרוסים כשלו בהשגת רבים מיעדיהם הראשוניים, ומהיעילות של ההגנה האוקראינית. חוסר היעילות המובהק של הצבא הרוסי, בתוספת האמצעים שהפעיל הצבא האוקראיני, הובילו רבים לראות את הלחימה כמעידה על סוף זמנו של הצבא המשוריין המודרני, בעל חיל האוויר, לטובת נ"ט, נ"מ ואולי סייבר, ואמונה כי טילי הנ"ט ובמיוחד הכטמ"מים שינו את פני הלחימה ללא היכר. נראה שהלקחים מורכבים יותר, ובמהותם אולי אינם שונים כל כך מלקחיו של דפוי.

חיילים אוקראינים תוקפים טנק רוסי באזור מריופול, 15 במרס 2022

הטנק עדיין לא יוצא לגמלאות

ההנחה ששהפגיעות הרבות של טילי נ"ט אוקראיניים בטנקים רוסיים באוקראינה מבשרות את מותו של הטנק, היא שידור חוזר של הנחה המלווה את הטנק מ־1919 (לפחות) – אמצעי נ"ט מוציאים את הטנק משימוש או מגבילים אותו מאוד. כך סברה תורת הלחימה הצרפתית לפני מלחמת העולם השנייה. ההמשך ידוע. במישור האווירי, לאחר מלחמת יום הכיפורים האמינו רבים כי "הטיל כופף את כנף המטוס", כפי שקבע מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל') עזר ויצמן לאחר מלחמת ההתשה. לא עבר עשור והתברר כי בעזרת אמצעי לחימה אלקטרונית וחימוש מתאים, המטוס היה יכול להשמיד ללא אבדות סוללות טילים סוריות רבות.

ככל שהיקף מלחמת רוסיה-אוקראינה נרחב מבחינת כמות הכוחות שהופעלו בה ושטח הלחימה, נראה כי היקף השחיקה בה אינו חסר תקדים. לא רק בהשוואה למלחמות העולם, אלא גם למלחמות "קונוונציונליות" אחרות. יש להניח שמספר הטנקים וכלי הרק"ם שהצדדים טענו כי השמידו לצד האחר מוגזם;2 מספר כלי הרק"ם שאפשר היה לוודא שהושמדו, על ידי מעקב אחרי מידע גלוי, היה נמוך בהרבה.3 לא רק היחס, גם מספר הטנקים הכולל שהוכח שהושמדו היה נמוך יותר מבמלחמת יום הכיפורים. עד תחילת מאי 2022, המספר הוודאי של טנקים רוסיים שנפגעו או הושמדו (313 הושמדו, 17 נפגעו, 278 ננטשו או נלכדו שלמים) היה נמוך יותר ממספר הטנקים שאיבדו צבאות ערב בשלושה שבועות של מלחמת יום הכיפורים (2,250, כולל כמה מאות טנקי שלל כשירים או ניתנים לשיקום) או ממספר הטנקים הישראליים שנפגעו במלחמה (1,064 פגועים, מהם 407 נגרעו מהסד"כ).4 האבדות הרוסיות והאוקראיניות, כמובן, היו בשטח גדול בהרבה מהשטח שבו התנהלה מלחמת יום הכיפורים. שני הצדדים אמנם סיפקו מספרים גבוהים בהרבה לאבדות אויביהם, אולם הפער בין המספרים הניתנים להוכחה למספרים הנטענים, לצד העובדה כי כמעט בכל מלחמה אבדות האויב מוערכות תחילה כגבוהות יותר, מחזקת את הסברה כי המספר קרוב יותר לנתונים הנמוכים המאומתים.

מספר הטנקים האוקראיניים שנפגעו בוודאות עד תחילת מאי עמד על 64 בלבד, מהם אחד שנפגע אך לא הושמד. גם אם נניח שמספר הטנקים המושמדים של שני הצדדים כפול מהמספר המאומת, עדיין נגיע לקצב שחיקה נמוך יותר מבמלחמה "קונוונציונלית" מהמאה ה־20. שני הצדדים ממשיכים להשתמש רבות בטנקים, והאוקראינים קיבלו, על־פי הדיווחים, תגבורת של טנקים מפולין – עדות לשימושיותם בעיניהם. אף דווח על קרבות שריון בשריון, הגם שקטנים. כיוון שהשילוב של מיגון, תנועה וכוח אש חיוני עדיין לכיבוש שטחים ותמרון, דומה שהטנקים ימשיכו לפעול, גם אם לא במסגרות גדולות כבימי יום הכיפורים.

הנ"ט עדיין איננו פתרון קסם, גם הנ"מ לא

מספר הטנקים שהושמדו אינו מבוטל, אולם נשק הנ"ט – קרקעי ומוטס כאחד – לא מנע את המשך השימוש בשריון או ברק"ם. קשה לדעת כמה טילים נורו וכמה החטיאו, אולם מכיוון שברשות האוקראינים אלפי טילי נ"ט ואין ספק כי ירו רבים מהם, פירוש הדבר כי היו החטאות רבות. הנ"ט פגיע לארטילריה, ובהתאם לכך אף הוא, כמו הטנק, אינו פתרון קסם. אין ספק כי הנ"ט האוקראיני שיבש מאוד את הפעולה הרוסית, אולם מול כוח משולב המגובה בארטילריה ובחי"ר יעיל תהיה עבודתו קשה יותר.

גם הנ"מ, נכון לתחילת מאי, רחוק מלספק פתרון מלא למי מן הצדדים. רוסיה איבדה לפחות 25 מטוסי קרב (מהם אחד על הקרקע), מטוס תובלה ו־39 מסוקים (מהם שבעה על הקרקע). מדובר באבדות כבדות; בין 2001–2009 איבדו האמריקנים בעיראק ובאפגניסטאן מאש אויב 70 מסוקים (בשמונה שנות מלחמת וייטנאם – 1965–1973 – איבדו 2,066 מסוקים, כלומר יחס האבדות לחודש של הרוסים נמוך יותר מווייטנאם, אך גבוה בסדרי גודל מעיראק או מאפגניסטאן).5

לא מדובר באבדות שמשתקות את יכולת הלחימה האווירית הרוסית, והאוקראינים שילמו מחיר כבד על הצלחות אלה: 35 מערכות נ"מ הושמדו, אחת נפגעה וננטשה ושש נלכדו (יחד עם שישה תותחי נ"מ). אוקראינה איבדה 16 מטוסי קרב (אחד נוסף נפגע) ושלושה מטוסי תובלה. הרוסים איבדו 21 תותחי נ"מ ו־56 מערכות שיגור (מהן 29 הושמדו או נפגעו, השאר ננטשו או נלכדו). קשה לדעת כמה מטילי הכתף שסופקו לאוקראינה על־ידי מדינות מערביות לאחר תחילת המלחמה כבר נפרסו בשטח, אולם ברור שהם לא שיתקו את יכולת הפעולה האווירית הרוסית, ורק הגבילו אותה במידת מה.

האבדות האוקראיניות, הגם שהן כבדות יותר בהשוואה לגודלו של חיל האוויר האוקראיני מול הרוסי, לא מונעות את יכולת הפעולה האוקראינית. ההגבלות של האוקראינים על מספר הגיחות ופרופיל ההפעלה הן כנראה לא פחות בשל פעולות אוויריות מהצד האחר, קשיים לוגיסטיים ומגבלת תחמושת מאשר בשל נ"מ. הטיל, אם לעשות פרפראזה על אמירתו הידועה של אלוף (מיל') ויצמן, שרט ככל הנראה את כנף המטוס אך לא כופף אותה.

כטמ"מים טורקיים מדגם ביירקטאר בפעולה באוקראינה. מקור: טוויטר

אפקטיביות הכטמ"מ נגזרת מיחס עלות-תועלת שלו, לא מהתועלת המוחלטת

בפרוץ המלחמה נפוצו תמונות רבות של כטמ"מים אוקראיניים משמידים רק"ם רוסי. עם הזמן הצטמצמו הדיווחים, והשיעור באחוזים של השמדת כלי רק"ם בידי כטמ"ם מכלל הכלים המושמדים נמוך למדי; הדיווחים המאומתים של השמדת כלים רוסיים הם: שישה נגמ"שים, שישה תומ"תים או משגרי רקטות, 11 משגרי נ"מ, תשעה הליקופטרים (על הקרקע), שתי ספינות פטרול, קרונות בשתי רכבות דלק, שתי עמדות פיקוד, תחנת תקשורת ו־24 כלי רכב לא משוריינים, לצד תקיפה של מטרות תשתית. יש הסוברים כי המספר האמיתי גבוה בהרבה, וטורקיה מבקשת להצניעו בשל יחסיה עם רוסיה. שני הצדדים הפילו כטמ"מים רבים זה של זה; לפחות 34 כטב"מים רוסיים הושמדו (20 נוספים נלכדו) והאוקראינים איבדו לפחות 21 (מהם 19 שהושמדו ושניים שנלכדו). בין המושמדים לפחות שבעה כטמ"מים טורקיים מדגם ביירקטאר מכ־20 שבידי האוקראינים, כלומר יותר משליש. אין כל מידע מהימן על תוצאות הפעלתם של רחפנים קלים יותר. צפייה בסרטונים רבים שפורסמו נותנת את הרושם כי הם מסבים נזק מסוים ומסייעים בתצפית ובטיווח, אך פגיעים ומוגבלים יחסית, גם בהיעדר ל"א. יש להניח ששימוש ברחפנים ככלי בידי צוותי תצפית או נ"ט יילך ויגבר ככלי עזר לפעולות קיימות.

ככל שמספר ההשמדות בידי כטמ"מים גבוה מהנתון הרשמי, אין ספק כי אינו גבוה יותר בסדרי גודל, וכי הכטמ"מים – בייחוד בשטח מוכה נ"מ – אינם פתרון קסם, וגם הם פגיעים. הכטמ"מים במלחמת רוסיה-אוקראינה אינם כלי המשנה את התמונה אלא משלים אותה. עם זאת, חשיבותם אינה מפני שהם יעילים יותר מחיל אוויר "רגיל", אלא בשל יחס העלות-תועלת שלהם בהשוואה להיעדר חיל אוויר. הכטמ"מים החמושים היקרים ביותר זולים ממטוסים מאוישים, מסוגלים להמריא ממנחתים מאולתרים קצרים ממטוסי קרב ובשל כך אפשר להפעילם בקלות ובחתימה נמוכה יחסית. כמו כן, דווקא האיטיות שלהם, הגם שעושה אותם פגיעה לנ"מ מסוגים שונים, מאפשרת להם להתמקד במטרה ספציפית במשך זמן רב, בצורה שמטוס מאויש מהיר יתקשה לעשות.

האלטרנטיבה לכטמ"מ אינה כלי טיס מאויש, אלא היעדר כטמ"מ; לפיכך, קיומו של כטמ"מ מועיל הרבה יותר לכוח שאין ברשותו עליונות אווירית מכוח שיש ברשותו עליונות כזו. כוח עם עליונות אווירית מסוגל להביא לשדה הקרב, באמצעות מטוסיו, עוצמה גבוהה מלכתחילה, ותועלת הכטמ"מים היא תפוקה שולית פוחתת: שיפור היכולות המבצעיות שיש כבר ברשותו והפיכתו לאפקטיבי יותר במידה רבה או מועטה. האלטרנטיבה לכטמ"מ היא הפעלת מטוסים – סיכון גדול יותר לטייסים, עוצמת חימוש וטווח גדולים יותר וכן הלאה.

עבור הכוח החסר עליונות אווירית האלטרנטיבה שונה מאוד, וכוללת אחת משתי אפשרויות: הראשונה – השיטה שבה חיל האוויר האוקראיני פועל בשלב זה – להמשיך ולהוציא גיחות בכמות מוגבלת, תוך התמודדות עם התקפות על בסיסיו. (יש המעריכים את יכולתו ברגע זה בכ־5–10 גיחות ליום בלבד). האפשרות השנייה היא אי הפעלה של כוח אווירי. מול אלטרנטיבות כאלה התועלת של כטמ"מים גבוהה מאוד, שכן יכולותיהם אינן שיפור של הקיים, אלא מילוי מקום של מה שכמעט או בכלל אינו קיים.

לדוגמה התועלת שיפיק צה"ל ממאה כטמ"מים תוקפים קטנה יותר מהתועלת שיפיק חזבאללה מכמות דומה, שכן עבור צה"ל התפוקה של הכטמ"מים היא שולית פוחתת בהשוואה למטוסי הקרב, ואילו עבור חזבאללה התפוקה תהיה אדירה בניגוד להיעדר כטמ"מ. המשפיע העיקרי אינו הערך המוחלט שיכול כלי הלחימה להביא, אלא הערך היחסי שלו – מה התועלת שהפעלתו מביאה בהשוואה לחלופות או היעדרן. במאמר מוסגר ייאמר כי טילי שיוט רוסיים אמנם לא השביתו את המסלולים האוקראיניים והבסיסים, אך בהחלט חוללו נזק והראו כי גם נפח קטן יחסית של אש מדויקת (פחות או יותר) יכול לפגוע קשות בתפקוד בסיס אווירי (לעומת זאת, מול כוחות מתמרנים נראה שהארטילריה ה"קונוונציונלית" הייתה משמעותית יותר). בדומה לכך, מטחי רקטות כבדים של חזבאללה נגד מסלולי המראה ובסיסי אוויר כנראה לא ישתקו את הבסיסים לזמן רב, אך עלולים לעכב את הפעולות ולהזיק משמעותית.

אין יותר עליונות אווירית מוחלטת, ו"הצד השני של הגבעה" אינו קיים

הופעת המטוסים בשדה הקרב שינתה את הקרב היבשתי, בדרך שחייבה את כוחות היבשה לקחת בחשבון ממד נוסף. העליונות האווירית המוחצת של המערב בעשרות השנים האחרונות הביאה לכך שכוחותיו יכולים היו למעשה לחזור לנסיבות שבהן אינם צריכים להסתכל למעלה, מכיוון שאינם חוששים מכוחות אוויר של האויב. בהתאם, ולא רק בשל קשיים טכניים, התנוון הנ"מ הטקטי בצבאות המערב. בצה"ל מערך הנ"מ הטקטי כבר לא קיים (ה"מחבט", תותח נ"מ משולב עם משגר טילי סטינגר, יצא משימוש ב־2006; הסטינגר יצא משימוש בצה"ל ב־2012); בארצות־הברית, טיל הסטינגר האחרון הוזמן לפני 18 שנים, והגם שחלק מן המדינות המשיכו בפיתוח נ"מ, לחלקן אין כלל נ"מ טקטי, לאחרות יש נ"מ מיושן ואחרות הניחו שטילי נ"מ ארוכי טווח מייתרים את הצורך בנ"מ טקטי.

השימושים העיקריים של הכטמ"מים במלחמה באוקראינה, ולפניה בנגורנו קרבאך, לא היו רק תקיפות (של כטמ"מים מתאבדים או חימוש מכטמ"מ או מרחפן) אלא גם איסוף מודיעין וטיווח ארטילריה – מהתפקידים הקלסיים של כטמ"מים. בהתאם, כמות הפגיעות הנמוכה יחסית של כטמ"מים תוקפים במטרות קרקע כפוף להסתייגות: חלק מהתועלת הוא ציון מטרות לארטילריה שנותרה מלכת הקרב, ובאוקראינה נראה שהתגלתה כיעילה להפתיע מול טנקים מחופרים. זמינותם הגבוהה של רחפנים וכטמ"מים פירושה כי אפשר לאסוף מידע ולטווח מטרות ביעילות ובזול, וכמות הרחפנים היכולים לפעול בגובה נמוך רבה. אפשר להסב כמעט כל רחפן אזרחי לשימוש צבאי, וכל חוליית נ"ט יכולה לסחוב עימה רחפן כדי לייעל את פעולתה.

בנקודת זמן זו, אמצעי שיבוש (לכל הפחות באוקראינה) לא נפוצים או יעילים דיים כדי לשבש לגמרי את הקשר בין המפעיל לכטמ"ם, ובמקרה של רחפנים שיופעלו מטווח קצר, למשל ככלי עזר לחוליות נ"ט, ספק אם יהיו יעילים נגדם ולא יפריעו לכוח המשבש. יש לצאת מנקודת הנחה כי הפעולות על הקרקע חשופות לאויב, "הצד השני של הגבעה" איננו קיים ומול מטריית נ"מ ועליונות אווירית תיתכן הפעלה מסוימת של כטמ"מים ורחפנים למטרות צבאיות.

החזרת הנ"מ הטקטי

הגם שהשריון לא יוצא לגמלאות בקרוב, אופן הפעלתו והפעלת כוחות היבשה הממוכנים ידרוש שינוי. הנחת היסוד צריכה להיות שכוחות קרקע חשופים לתצפית, לטיווח ולאש ישירה מכטמ"מים, ומספרם של האחרונים יגדל בקצב רב בשנים הבאות. מפקדות גדולות ולא מוגנות הן מטרות מצוינות; גדודי שריון בשטחי כינוס הם מטרה להפצצה; כוחות צפופים הם הזמנה לאסון. גם במקומות שבעבר נתפסו כמוגנים הנחת היסוד צריכה להיות שמדובר בשטח נצפה ומותקף. בהתאם, יש לפתח אמצעי נ"מ לדרג הנפרס. לא רק להגנה על מפקדות, אלא גם להגנה על גופים מתמרנים. פתרונות נגד כטמ"מים הם רק חלק אחד – החל ברחפני יירוט שנועדו להפיל רחפנים אחרים, עבור לשיבוש "רך" של מערכות התקשורת (כלומר חסימה של תדרי התקשורת בין הכטמ"מ למפעיליו) וכלה בהשמדה של הכלי המעופף עצמו. יש להניח שבתחום השיבוש ה"רך" יידרשו מערכות זע"ט ומערכות נוספות שיהיו מסוגלות לשבש באופן סלקטיבי פעולה של כל כלי מעופף שאין לו סימן זע"ט נכון; יידרשו מערכות בעלות טווח של מספר ק"מ והתמודדות עם שטח בעייתי (בשל גובה הטיסה הנמוך של רחפנים חמושים וכטמ"מים קטנים) כדי לספק הגנה לגדודים וחטיבות.

עד שיפותחו מערכות אלה ויהפכו מבצעיות, יש צורך להתמקד בפריסה מבצעית נכונה כדי לספק ליריב כמה שפחות מטרות, לזהות את כלי הטיס שלו ולשבשם בכל אמצעי אפשרי. צה"ל רגיל להיות הצבא שמפעיל את הכטמ"מים. אוקראינה הראתה כמה נזק, ישיר, עקיף או מורלי, יכול להיגרם לצבא שאיננו יכול לשלול מיריבו את היכולת להפעיל אותם.

ציוד נטוש של צבא אוקראינה, דרום מזרח המדינה, 6 במרס 2022

חשיבות המודיעין הגלוי

המלחמה באוקראינה הראתה כי בימינו למודיעין הגלוי והמסחרי חשיבות עליונה מכל בחינה. קשה מאי פעם להסתיר ריכוזי כוחות, שכן צילומי לוויין מסחריים ברמה טובה זמינים לכול, ומחירם נמוך מספיק כדי שכל ארגון לא מדינתי המכבד את עצמו יוכל לקנות אותם. מפקדות וריכוזי צבא חשופים בהתאם ברזולוציה של עשרות ס"מ, וגם אם יש הגבלות על הקונים אפשר ככל הנראה לעקוף אותן. מי שרוצה להסתיר מהלך עיקרי או לבצע מהלך הטעיה, ייאלץ לרכז כוחות גדולים עבור ההטעיה או לנסות להסתירם מהלוויינים. לדוגמה מהלך ההונאה של צה"ל ב־1967, שבו כוח קטן "שיחק" אוגדה באמצעות תעבורת קשר, גדוד שריון, כמה משאיות וסימני זחלים, לא היה עובד כיום שכן האויב היה יכול לקנות צילום לוויין ולראות שאין כמעט כוחות; אפילו הטעיה כדוגמת ההטעיה "מכת ברק" (דרום כחול) במהלך מבצע "שומר החומות" ב־2021 תצטרך להביא בחשבון כי בחמאס לכל הפחות עלולים לקנות צילומי לוויין שיספרו היכן צה"ל נמצא ואם הוא אכן מרכז כוחות בגזרת ההטעיה. באוקראינה, מיקומן של המפקדות הרוסיות ושיירות הלוגיסטיקה הרוסיות נחשף במהירות לעיני כול, והאוקראינים עשו לא פעם שימוש יעיל במידע זה.

גם ברמה הטקטית, חשיבות המודיעין הגלוי וביטחון המידע בלטה מאי פעם. האוקראינים השיגו יתרונות רבים מיכולתם לשלוט במידע ולהגביל שחרור של סרטונים לא רצויים מבחינתם; הרוסים ניזוקו בשל חוסר ביטחון מידע – החל מאי פעולתה של רשת הקשר המוצפנת שלהם וכלה בסרטונים שחשפו מיקומי כוחות. כמעט כל סרטון או תמונה המתפרסמת, גם אם כביכול אינם מראים דבר, כוללים מידע שיכול לסייע באיתור הנקודה ממנה צולמו – ופגיעה בה. יתרה מכך, האיום המודיעיני איננו רק ממנתחי המודיעין של האויב, אלא גם מאנשים האוהדים אותו ולפעמים אף זה איננו נדרש. למשל קניון בקייב שהאוקראינים השתמשו בו להסתרת משגרי רקטות נחשף בשל תמונה מקרית שצילם אוקראיני והעלה לרשתות החברתיות, ובה אפשר היה להבחין בצלליות משגרי הרקטות מתחת לבניין. במקרה אחר, בכתבת טלוויזיה מתוך סדנה אוקראינית לתיקון רק"ם במפעל הטנקים של קייב, שעסקה בהשמשת רכב שלל רוסי, הספיקה צורת החלונות וכמה פרטים קטנים אחרים בתוך הבניין כדי שאנשי ערוץ טלגרם פרו־רוסי יאתרו את מיקום הבניין ויפרסמו אותו בערוץ שלהם. כשבוע לאחר מכן שיגרו הרוסים חימוש מדוייק, השמידו את הסדנה והרגו כמה מאנשיה.6

השימוש במידע גלוי וביוזמה הפרטית של מפענחים פרטיים ואנשי מודיעין גלוי שאינם שייכים לגוף צבאי, ולפעמים אינם קשורים כלל למדינה (כדוגמת חברת בלינגקט לניתוח מידע גלוי) הופך להיות מכפיל כוח אם יודעים לנצל אותו, לדוג את הנתונים מהרשתות החברתיות והחברות השונות ולהשתמש בהם למטרות צבאיות. באותה מידה, תקלת ביטחון המידע הקטנה ביותר והצילום התמים ביותר במקום שאיננו אמור להיות מצולם, נותנים לאויב מידע שאיננו רק מדויק אלא גם עדכני על אודות מיקומי כוחות ופריסתם, סוגי אמל"ח, ולפעמים גם הכנות לפעולה.

הלוגיסטיקה ובעיותיה

הכשל הלוגיסטי הרוסי תואר לעייפה, אולם חשוב להדגישו: התוכניות הצבאיות הרוסיות קרסו לא פעם לא בשל התנגדות אוקראינית בלבד אלא בשל לוגיסטיקה כושלת. רמת אחזקה נמוכה של הכלים והיעדר טיפולים הובילו לתקיעת כלים מתקדמים ונטישתם בשטח; קשיי העברת דלק, תחמושת ומזון הגבילו את היכולת הרוסית להתקדם; אי קידום של יחידות רפואיות, ציוד רפואי לקוי והזנחת הטיפול הביא להרוגים רוסים רבים שהיו יכולים להינצל בעזרת טיפול מתאים. מנגד, נראה שהמערכה שרוסיה מנהלת בעת כתיבת מאמר זה נגד קווי התחבורה והדלק האוקראיניים, מניבה פירות ומגבילה את היכולות האוקראיניות. אין כמובן חדש בכל זה, אולם עצם הדבר הוא כי הלוגיסטיקה הקרבית ממשיכה למלא תפקיד קריטי, וכשלים לוגיסטיים יכולים לשבש ואף להרוס תוכניות מבצעיות. תכנון מבצעי שאיננו מלווה בתכנון לוגיסטי מתאים – עלול להתגלות כחסר תועלת.

סיכום

בעיות הלוגיסטיקה, האימונים והמורל שהתגלו בצבא הרוסי הן דוגמה שספירת כוחות לבדה איננה מספרת את התמונה המלאה, אולם גם אזהרה: צבא שהיה מפעיל כוחות משולבים בצורה יעילה יותר היה יכול להקטין את חשיבותם של חלק מהגורמים שצוינו לעיל. עם זאת, בסופו של דבר אי אפשר לבטל את חשיבותם לגמרי בטיעון (האמיתי) שהרוסים פעלו בצורה גרועה. גם אם היו פועלים בצורה טובה – הבעיות שהוצגו במאמר היו נותרות בעינן, אולי בצורה פחותה, ויש להניח שגם צבאות המתפקדים בצורה מיטבית ייתקלו בהן בעימותים עתידיים בשנים הבאות.

לפני כ־120 שנים תיארו משקיפים מצבאות אירופה שנכחו במלחמת רוסיה-יפן, את ההשפעה האדירה של הנשק האוטומטי והאופי של לוחמת חפירות. רבים מן הצבאות ששלחו אותם ביטלו את חשיבות לקחיהם לזירה האירופית, בשל האמונה כי כשליו של הצבא הרוסי והאופי הייחודי של אותה מלחמה מגבילים את היכולת להפיק לקחים רלוונטיים לזירות אחרות. בתוך עשור עתיד היה להתברר להם, כי האופי הייחודי של אותה מלחמה הסתיר לקחים שהיו הרבה יותר אוניברסליים ממה שנדמה היה לצבאות אירופה – והם שילמו מחיר כבד על התעלמות זו.

תודתי לדוד גנדלמן על סיועו והערותיו.

חילוץ ממבנה שהופגז במחוז סומי, 27 בפברואר 2022

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz