מוסף סוכות תשפ"ה
לבן תרבות המערב, המבט על האסלאם מציב פער תרבותי עמוק. מדובר בקושי תבוני בסיסי בהבנת מכלול השלכותיה הפוליטיות והתרבותיות של דת השזורה במהותה בכל תחומי החיים. בסקירה בהירה ובמבט אקטואלי על רעיונותיו המתחדשים של האסלאם לגווניו, מזמין הכותב את קוראיו למסע למידה מרתק. למעיין בספר הוא מציע מפתח פרשני להבנת פוטנציאל אי ההבנה והחשד ההדדי, הטמון בכל מפגש בין מנהיג מוסלמי ובין נציגי תרבות המערב.
ספר זה מציע כהבטחת מחברו: "מפת דרכים להבנת שכנינו המוסלמים". הוא מציג מסגרת תפיסתית כוללת, דתית ותרבותית, המכוונת בעשורים האחרונים את מאבקי האסלאם ואת חלומותיו.
הספר הוא פרי שיתוף פעולה בין "מערכות" ומרכז משה דיין ללימודי המזרח־התיכון ואפריקה.
עוד על הספר - בפנים
ספר זה נכתב לפני המלחמה. מטרתו הייתה להסביר כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. האחד מתקדם, חדשני ונוצץ, והשני מיושן, מסורבל, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב מלבד למשימות הגנה. הספר ניסה להתחקות אחר הסיבות להתפתחות שני הצבאות בצה"ל, להבין את המשבר שצה"ל חווה עקב כך, ולהציע כיצד ניתן לפתור אותו.
מדוע מסוכן הדבר לביטחונה של ישראל ומהווה איום על צה"ל ועל תדמיתו בחברה הישראלית? למה ישראל מצמצמת שוב ושוב את "פוליסת הביטוח" שלה – צבא היבשה? האם צה"ל מוכן וכשיר לתרחיש מלחמה רב־זירתית מול צבאות הטרור של חמאס וחזבאללה, בד בבד עם פעולה במעגל השלישי מול איראן? כיצד השתנה אתוס הלחימה בצה"ל ובחברה הישראלית, ולאן נעלמו "הבנדיטים" משורות הצבא? כיצד סיכול צאלח שחאדה ופרשת החייל היורה מחברון הביאו את דרג מקבלי ההחלטות להימנע מהפעלת צבא היבשה, ולהעדיף את צבא ההיי־טק?
ואז פלשו מחבלי חמאס לנגב המערבי, ולראשונה מאז הקמת מדינת ישראל כבש צבא זר חבל ארץ שלם ועשה בתושביו הישראלים כרצונו. צבא ההיי־טק וצבא הפרשים הפך מסֵפר שמתריע מפני אסון – לכזה המסביר אותו.
עוד על הספר - בפנים
ב־28 באוגוסט 1997, במהלך הקרב בוואדי בריך, המוכר בשם "השריפה בסלוקי", הרג כוח מארב מחטיבת גולני חמישה מחבלים, אך בשל אש שהתפתחה במהלך הקרב נהרגו חמישה לוחמים ממחלקה 2 בפלוגה הרובאית בגדוד 13.
הכותב, מפקד מחלקה 2, משתף בסיפור ההתמודדות האישי שלו בקרב ובעיקר לאחריו. ההתמודדות עם ההחלטות שקיבל, הפגישות עם משפחות הנופלים והלוחמים שיצאו משם בחיים, כאשר כל אחד מהם השאיר שם משהו ממנו. הספר הוא קריאה למפקדים וללוחמים להיות קשובים לפקודים ולעצמם לאחר אירועי לחימה כאוטיים ובכלל, וככל שנדרש גם לטפל בעצמם.
עוד על הספר - בפנים
האם עידן המידע שינה גם את הכללים הבסיסיים של תורת המלחמה? ספר זה מתמודד עם השאלה שיש לה השלכות ישירות על ביטחוננו כאן ועכשיו. הספר מתחיל בהגדרת היחידה הקטנה ביותר של מידע, בודק את הכלים שבהם המידע עובר ואת שימושיו השונים במלחמה, ומתמקד בענף הלוחמה הפסיכולוגית בתוך השדה הכולל של לוחמת המידע. זהו הענף המרכיב, בעזרת הניסיון ההיסטורי, מדריך להפעלת לוחמה פסיכולוגית.
חלקו האחרון של הספר בוחן את הלוחמה הפסיכולוגית בהקשר של הסכסוך הישראלי־ערבי, החל בפרשת גלעד שליט, דרך צעדות השיבה וכלה במבצע שומר החומות. חלק זה מסתיים במלחמת רוסיה־אוקראינה כדוגמה לשימוש העדכני של הפעלת לוחמת מידע בתום הרבע הראשון של המאה ה־21.
לאחר פרוץ המלחמה נוסף לספר אפילוג שנגע באלמנט ההונאה, מרכיב הלוחמה הפסיכולוגית, טכניקות השכנוע, המסרים ובחירת השם למבצע.
עוד על הספר - בפנים
אוגדה 38 הייתה הראשונה בתולדות צה"ל שהשתתפה במלחמה כלשהי – מלחמת סיני. היא הראשונה שהפעילה שריון והראשונה שפיקדה על עוצבות מילואים. ספר זה מנתח את קרבות מלחמת סיני הן ברמה הטקטית והן ברמה המערכתית, וכן את נושא עבודת המטה והפיקוד והשליטה בשתי אוגדות תוך השוואה ביניהן.
כמו כן הספר שופך אור על תהליך הפיכת האוגדה למפקדה על־חטיבתית קבועה, כלקח ממלחמת סיני ולקראת מלחמת ששת הימים.
עוד על הספר - בפנים
בשל המצב יצא לאור גיליון כפול של כתב העת האקדמי חברה, צבא וביטחון לאומי שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין מערכות ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל.
* טכנולוגיות "מפציעות ומשבשות" בעולם הביטחוני – למידה ממקרה בוחן של בינה מלאכותית ונתוני עתק בנאט"ו על בניית יכולות השתנוּת טכנולוגיות
* פודקאסטים יומיים במצבי חירום: "שומר החומות" כמקרה בוחן
* כשאינטרסים משתלבים: שיתוף הפעולה המודיעיני בין משרד החוץ ובין שירות הביטחון הכללי לאחר קום המדינה
מדור ביקורת ספרים, מדור תקצירי דוקטורטים ועוד.
לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן
לפני כשנה, רגע לפני יציאת גיליון מיוחד במלאת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ודחקה מטבע הדברים את הגיליון לקרן זווית. בגיליון ביקשנו לפרסם מאמרים שיוכלו לשפוך אור על שאירע לצה"ל ב־1973, לפני המלחמה ובמהלכה, ועל הפקת הלקחים שלאחריה: החל במוסף מצוינות טקטית, המתאר קרבות שונים במלחמת יום הכיפורים, עבור להערכה מחודשת על פעולותיו של משה דיין וכלה בחידת אי פינוי המעוזים.
עוד לפני שירד לדפוס התברר שאחד הלקחים החשובים הוא שלא למדנו להפיק לקחים. ביום שאחרי המלחמה, יהיה למערכות חלק פעיל בדיון מקצועי, גם אם נוקב, בסוגיות הרבות המצריכות בירור ולמידה – מההיערכות המודיעינית והמבצעית שלפני 7 באוקטובר ועד סיפורי הגבורה, המנהיגות והמעבר המהיר מהגנה להתקפה. הבמה לליבון סוגיות אלה תשמש בעיקר למען הדורות הבאים של המפקדים בצה"ל.
לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן
מבצע "צלבן" שנערך בחודשים נובמבר–דצמבר 1941 היה תת־מערכה אחת שנמשכה כחודש, בתוך מערכה גדולה הרבה יותר שנמשכה כמעט שלוש שנים. הוא התנהל במרחב מדברי פתוח, כמעט נטול מגבלות תנועה, שטחים בנויים או אוכלוסייה אזרחית, ועל כן הכוחות היריבים יכולים היו לתמרן בחופשיות ולמצות עד תום את כל סגולות הטכנולוגיה שבידיהם.
מערכות עומק מאת סא"ל (מיל') ד"ר עדו הכט שנוגע באתגרים בלחימת קרב משולב, משימות במרחב לחימה מדברי, תחזוקה טקטית ללא חזיתות ברורות, סיוע אווירי במרחב של כוחות מעורבבים, השפעת הטכנולוגיה על שדה הקרב, מנגנוני הבסה ועוד.
לקריאת המסמך המלא לחצו כאן