מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים
"עם קום המדינה הפעיל משרד החוץ יחידה מבצעית שתפקידה איסוף מידע מודיעיני מגורמים זרים. בשל תקלה מבצעית הוחלט לבזר את יכולותיה בין שב"כ למוסד. הצורך של משרד החוץ לפקח על פעילות המשקיפים בישראל מבחינה מודיעינית הביא לשיתוף פעולה עם שב"כ, שקיבל את הסמכות ואת היכולות לפקח על גורמים זרים בארץ".
מאמר חדש מאת ד"ר יורם פריד שהתפרסם בגיליון החדש של חברה, צבא וביטחון לאומי, ועורר הדים (על אף שהאירועים המתוארים במאמר התרחשו לפני כ־70 שנים דרשה הצנזורה לפסול חלקים ממנו) על שיתוף הפעולה המודיעיני בין משרד החוץ ושב"כ לאחר קום המדינה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"האמריקנים לא הפסידו באפגניסטאן או בעיראק [...] השגיאה שלהם הייתה טמונה במחשבה כי יצליחו למגר את האיומים העתידיים באמצעות שינוי תרבותי עמוק של מדינות אלה".
השבוע לפני 105 שנים קיבלה אפגניסטאן עצמאות מהממלכה המאוחדת. במשך השנים עברה ממונרכיה לרפובליקה, הכילה כובשים מכובשים שונים (ברית המועצות בשנות ה־80, ארצות הברית בשנות האלפיים) שיצאו כלעומת שבאו והפכה לארגון טרור (טאלבאן) שיש לו מדינה.
לפני שנתיים הציג מאמר שכתבו אלוף יעקב בנג'ו ורס"ן שחר הלר את הלקחים שישראל וצה"ל יכולים להפיק מתוצאות נוכחותם של כוחות ארצות־הברית במדינה, ובעיקר ממה שאירע לאחר יציאתם.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"מלחמת ששת הימים, בין הסהר והצלב, היא תזכורת כי המאבק המתחולל כיום ברמת הגולן בין ישראל ובין איראן וחזבאללה אינו חדש".
בחזרה לקרב הירמוך (15–20 באוגוסט 636) שהתרחש ברמת הגולן הסורית ושינה את המזרח התיכון הישן, אך דומה שהדיו מגיעים גם לימינו ומזכירים כי מכל כיוון יכולה להיפתח הרעה.
במאמר שכתבו רס"ן (מיל') סטפן כהן ורס"ן (מיל') ד"ר ניר בומס התריעו השניים: "כמו בגולן של שנת 636, המאבק מול איראן חייב לקחת בחשבון את שליחיהם ואת הגעתם של כוחות עוינים מחזיתות אחרות [...] ההיסטוריה מלמדת שלא מעט קרבות מסתיימים בתבוסה בשל ההכנה לקרב של האתמול, ולא לקרב של המחר".
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"בסופו של דבר, באמצעות השאלות איך אני רוצה להכריע את האויב ולתמרן כדי להשיג את אותה הכרעה, צריך לגזור לאחור ולשאול איך אני מאורגן, מי הם המפקדים, מה הטמפרמנט של אלה המתאימים לשיטה הזאת, לשיטה אחת צריך יותר ממושמעים ושיטתיים ולשיטה אחרת צריך יותר פראיים ויוזמים. בסופו של דבר החלטות אלו משפיעות על המבנים, היכולות וכדומה".
פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל') יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי.
בפרק השביעי: מבט אל העתיד. כיצד צה״ל צריך להתנהל במלחמות הבאות, ואיך מתכוננים אליהן כולל התובנות המרכזיות מההיסטוריה של התפתחות התמרון הצה״לי.
לשמיעת הפודקסט המלא לחצו כאן
"מאורעות 1929, שפרצו בהפתעה מוחלטת, תפסו את ארגון ההגנה חסר יכולת לסייע בהגנת היישובים החקלאיים המבודדים. ההפתעה הייתה הן בתחום המודיעיני והן בתחום המבצעי [...] עד אז התנסה היישוב בהתקפות ערביות על נקודות בודדות למטרות שוד ורצח, ואילו במאורעות האלה החלה המלחמה הלאומית על השליטה בארץ־ישראל [...] המאורעות חידדו את ההכרה בקרב היישוב היהודי והנהגתו כי לא ניתן יהיה לגשר בין הרצונות של שתי התנועות הלאומיות, וכי התנגשות נוספת בין היישוב לערביי הארץ היא בלתי נמנעת במוקדם או במאוחר".
95 שנים למאורעות תרפ"ט
