מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים
"בשנים האחרונות הולך וגובר הקושי של המודיעין הישראלי להבין ולתאר את עולמם התרבותי של מושאי מחקרו – בעיקר בעולם הערבי ובאיראן – מתוך נקודת המבט שלהם, ולתרגם זאת לידע רלוונטי [...] לחזבאללה יש דפוסי חשיבה והתנהגות קבועים הנשענים על מסורת, ניסיון ותרבות. הודות להבנה של הדפוסים האלה יכולים גופי המודיעין וקבלת ההחלטות בישראל להיטיב לאפיין ולהעריך את ההתנהגות של חזבאללה במערכה".
טקסט שכתב כבר לפני 7 שנים סרן (מיל') אופק איש מעש, על אודות החשיבות בהבנת המקורות התרבותיים של המחשבה וההתנהגות האסטרטגית של חזבאללה מול ישראל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
״תמיד צריך בזרוע אחת להטעות, בשנייה להכות. בזרוע אחת לערער ובזרוע השנייה להעמיק את הפגיעה. הרעיון של הסימולטניות בין הזרועות האווירית והיבשתית הוא רעיון יסוד בתורת התמרון [...] לאחר שערערת אותו – יש לנצל הזדמנויות כדי להפעיל עליו לחץ עד שהוא מגיע לנקודת הקריסה״.
פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי.
בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב.
לשמיעת הפודקסט לחצו כאן
"במצבי לחץ וחירום בולטת חשיבות התקשורת לסייע בהעברת מסרים לצמצום אי־הוודאות, לחיזוק תחושת השליטה ולבניית שגרת חיים של הסתגלות המותאמת למצבי איום על ביטחון פיזי, אישי, קהילתי ולאומי. כיצד תרמו פודקאסטים (הסכתים) יומיים ליצירת מרכיבי החוסן?".
מאמר חדש מאת ד"ר אלה בן עטר ופרופ' סמדר בן אשר, שהתפרסם בגיליון החדש של חברה, צבא וביטחון לאומי, על פודקאסטים יומיים במצבי חירום.
השתיים התייחסו למרכיבי החוסן, ולשאלת האחריות של ערוצי התקשורת המרכזיים לחיזוקו בקרב המאזינים. מקרה הבוחן במאמר היה "שומר החומות", כאשר באפילוג התייחסו הכותבות להבדלים בין 2021 ו־2023.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"לאחר כמה שנים של דעיכת המיומנות והיעדר עיסוק תורתי בסוג הלחימה שבסופו של דבר נדרש בלבנון, צה"ל נדרש לאלתר מרכיבים ותיקים כמו הסתייעות של כוחות באש ארטילרית, והחזרת סיוע אווירי כאלתור תוך כדי הלחימה [...] הבעיה הייתה שניסינו עדיין לעשות קרב משולב, אבל זה לא יצא לפועל כי בלי להתאמן הדברים לא מתבצעים".
היום לפני 18 שנים – סיום מלחמת לבנון השנייה. חזרה לפרק השלישי בסדרת הפודקסטים "כלים שלובים" שדן במלחמה ובדרך אליה, על היות המלחמה נקודת מפנה בהתפתחות הקרב המשולב ובהסתכלות מחודשת על האויב, ועל הקרב בסלוקי כדוגמה לתכנון, לפחות על הנייר, של קרב מסוג זה.
לשמיעת הפודקסט לחצו כאן
"כוחה הצבאי של ארץ בתנאים המודרניים תלוי בארבעה גורמים עיקריים אלה: כוח האדם, אספקת המזונות, מקורות חומרי הגלם וכושר הייצור התעשייתי. עוצמתה של הודו, בפועל ובכוח, מכל הבחינות – היא עצומה [...] במידת גיוסה של יכולת המלחמה אשר לארץ הודו, השנייה רק לסין בעולם כולו לפי היקף אוכלוסיותה העצומה, תלויה בהרבה ההתפתחות העתידה בזירת המלחמה האסיאתית".
לרגל יום עצמאותה ה־77 של הודו, חזרה למאמר שנכתב חמש שנים לפני שקיבלה את עצמאותה, בגיליון 13 של "מערכות" (ספטמבר 1942). הכותב, סיר שנמוחם צ'טי, ראש משלחת הקניות ההודית הרשמית בארצות הברית, תיאר את הודו קודם כול בתור הכוח המשקי הגדול במאמץ מלחמת העולם השנייה ובאסיה בכלל.
עוד על כוחה המלחמתי של הודו – בפנים
עד כמה השתנתה התמונה הבין־לאומית, והשתלשלות מעורבותה של הודו במזרח התיכון – כאן
