מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים
גיליון 6–7 של כתב העת האקדמי חברה, צבא וביטחון לאומי שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין מערכות ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל.
בגיליון:
* טכנולוגיות "מפציעות ומשבשות" בעולם הביטחוני – למידה ממקרה בוחן של בינה מלאכותית ונתוני עתק בנאט"ו על בניית יכולות השתנוּת טכנולוגיות
* פודקאסטים יומיים במצבי חירום: "שומר החומות" כמקרה בוחן
* כשאינטרסים משתלבים: שיתוף הפעולה המודיעיני בין משרד החוץ ובין שירות הביטחון הכללי לאחר קום המדינה
מדור ביקורת ספרים, מדור תקצירי דוקטורטים ועוד.
לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן
"לא מסכלים קבוצה של אנשים, אנחנו יודעים בדיוק את מי לסכל. זוהי פעולה צבאית מקדימה שלא יכולה להיערך כפעולה של נקמה".
לאחר ניסיון הסיכול (שעוד לא ידוע אם צלח) של מפקד גדודי עז א דין אל־קסאם, מוחמד דף, טען הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי: "החיסולים הם חלק אחד מהלחץ הצבאי המתמשך והמשתנה". ביממה האחרונה סוכלו ראש המערך האסטרטגי בחזבאללה, פואד שכר, וראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה.
הסיכולים הממוקדים מעלים כמה שאלות: האם יש אדם אחד שיירש את כל תחומי האחריות של מי שסוכל? מהו הנזק האגבי שעלול להיגרם לאוכלוסייה חפה מפשע בעקבות הסיכול? מהם הקריטריונים לפיהם יכולה מדינה לבצע סיכולים ממוקדים? מה היתרונות והחסרונות של שיטת הפעולה הזו, וכיצד התפתחה בישראל?
ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור, על סיכולים ממוקדים (הריאיון הוקלט לאחר ניסיון הסיכול הממוקד במוחמד דף).
לשמיעת הפודקסט לחצו כאן
"המציאות היום־יומית מלאה באזורים אפורים שבהם עולות בעיות של אחריות וסמכות בין גופים שונים. האם אפשר להכין חיילים למשימה מול אזרחים שאינם אויב? האם חייל שהוכשר ללחימה יכול לתת מענה בסביבה אזרחית? כיצד ניתן לגשר על הפער?".
האירועים בשדה תימן ובבית ליד מעלים את השאלה בנוגע לאזור האפור שביחסי צבא-משטרה.
עוד על הנושא בהיבט של מערך החינוך בצה"ל – בפנים
השבוע לפני 110 שנים פרצה מלחמת העולם הראשונה ושינתה את מהלך ההיסטוריה.
במהלך השנים התפרסמו ב"מערכות" ספרים רבים על אודות אותה מלחמה.
לקריאה על כמה מהם לחצו כאן
