מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים
"אנחנו נשרפים!" חשבתי שזהו. ראיתי את קירות האש האדירים רצים אלינו מפיצול הוואדיות. לא נצליח לצאת מזה, אנחנו עומדים למות. את הקריאות הללו בקשר וקולות נוספים של הפצועים שמעתי כל הדרך עד שיצאנו מהוואדי. אני שומע אותם מדי פעם עד היום".
ספר חדש יצא לאור – משהו ממני נשאר שם מאת דותן דרוק
ב־28 באוגוסט 1997, במהלך הקרב בוואדי בריך, המוּכּר בשם "השריפה בסלוקי", הרג כוח מארב מחטיבת גולני חמישה מחבלים, אך בשל אש שהתפתחה במהלך הקרב נהרגו חמישה לוחמים ממחלקה 2 בפלוגה הרובאית בגדוד 13.
הכותב, מפקד מחלקה 2, משתף בסיפור ההתמודדות האישי שלו בקרב ובעיקר לאחריו. ההתמודדות עם ההחלטות שקיבל, הפגישות עם משפחות הנופלים והלוחמים שיצאו משם בחיים, כאשר כל אחד מהם השאיר שם משהו ממנו. הספר הוא קריאה למפקדים וללוחמים להיות קשובים לפקודים ולעצמם לאחר אירועי לחימה כאוטיים ובכלל, וככל שנדרש גם לטפל בעצמם.
לקריאת התקציר המלא באתר "מערכות" לחצו כאן
"תפיסת ההגנה הלאומית האמריקנית על התיעוש הביטחוני מוכיחה כי רק מאמץ מתוכלל ומתוזמר, הכולל רגולציה אגרסיבית ומימוש החקיקות, עתיד להצליח. דא עקא, האתגרים העומדים למימושה של התפיסה בארצות הברית רלוונטיים במידה רבה לישראל. יש להידרש לדיון במידת העצמאות ב'שרשרת הערך' של חומרי הגלם ותשתיות כחול־לבן, לשם מימוש עצמאות מרבית של התעשיות הביטחוניות"
לכבוד יום ההולדת ה־248 של ידידתנו הגדולה ביותר, מאמר מאת סא"ל ינון אנגולץ שהתפרסם בגיליון האחרון של "מערכות" שנוגע בתפיסת ההגנה הלאומית האמריקנית על התיעוש הביטחוני, ובעיקר במשמעויות ובהמלצות לישראל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"אני חושב שיום הכיפורים מבחינת התמרון וההישגים הצבאיים הוא אחד הניצחונות הגדולים ביותר של איזה שהוא צבא מודרני בעת האחרונה, ולא בכדי האמריקנים באו לכאן כדי ללמוד את לקחיו".
פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי.
בפרק השני – על הצלחת התמרון במלחמת יום הכיפורים לעומת התמרון הכושל ב"שלום הגליל" (לבנון הראשונה), ומה צה"ל יכול ללמוד מהתמרון היזום במבצע "ליטאני".
לשמיעת הפודקסט המלא לחצו כאן
"היום מדברים על סכנה שאם תהיה מערכה בצפון גורמים שיעיים ינהרו הנה. בגלל אי החיבור של שמן ומים בין הסלפיה־ג׳האדיה הסונית – שהיא האויב העיקרי שלהם – אני לא בטוח שנראה הצטרפות והתלכדות. אבל הגירוי של מוסלמים שנרצחים בהמוניהם, כפי שהם רואים באל־ג'זירה ובמקומות אחרים, והחולשה המוקרנת של ישראל, עלולה לפתות אותם להיכנס ולפעול ללא קשר לשיעה".
יורם שוויצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ על "המדינה האסלאמית" במלאת עשור להקמתה. על הרעיון, הסכנה והאיומים של ארגוני הטרור השונים בעקבותיה.
לשמיעת הפודקסט המלא לחצו כאן
"למרות אבדות כבדות מאש מכונות ירייה, הצליחו גדודי הרגלים הקלים של המלך (יורקשייר), ה־9 וה־10, לחצות את שטח ההפקר. הם מצאו פרצות טובות בגדר התיל הגרמנית, ירו והשליכו רימונים על המגינים הגרמניים שהתנגדו להם והשתלטו על החפרה הקדמית.
שם הצטרפו אליהם גדודי העתודה שלהם – גדוד הרגלים הקלים ה־15 (דורהאם) והגדוד ה־1 של מזרח יורקשייר, והם המשיכו לנוע בעקבות מסך האש אל החפרה הגרמנית הבאה; שם לקחו בשבי ושלחו אל העורף כמאתיים שבויים גרמניים.
כל זה נמשך כעשר דקות, במהלכן נהרגו או נפצעו כמחצית מהחיילים ורוב הקצינים".
היום לפני 108 שנים – הקרב על הסום
