מגזין סוף השבוע - תוכן מקצועי למפקדים

"הגיע הזמן לדיון עומק ולשיח בנושא גיוס חרדים לצה"ל, ופסיקתו של בג"ץ עשויה להביא את החברה הישראלית בדיוק לנקודה שכזו. שילוב חרדים ישפיע על מבנה הכוח, על תוכניות ההכשרה ועל תקציב הביטחון. צה"ל והחברה הישראלית צריכים לחשוב איזה מחיר הם מעדיפים לשלם. מחיר השילוב או מחיר הוויתור".

מאמר חדש מאת פרופ' אלישבע רוסמן שמנסה לגעת לעומק בשאלה על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל?

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"ימיהם של הצנחנים חלפו״.

השנה היא 1941, לב מלחמת העולם השנייה. הצלחת הדיוויזיה המוצנחת השביעית בקרב על הולנד הוכיחה, בעיני הפיקוד הגרמני, את יעילותם של הכוחות המוצנחים. מבצע "מרקור״ (השבוע לפני 83 שנים) היה אקורד הסיום מבחינתם בכיבוש מדינות הבלקן, לאחר שחודש קודם לכן כבשו את יוון. בפיקוד הגרמני העליון התחבטו בשאלה אם יש לפלוש למלטה, וכך להבטיח מעבר חלק יותר של אנשים ואספקה לצפון אפריקה, או לחילופין לאי כרתים – שהחזקה בו תקל על חיל האוויר לפעול בחופשיות בים התיכון ונגד הכוח הבריטי במצרים. לבסוף הטיל היטלר על חיל האוויר הגרמני לתכנן את המבצע לכיבוש כרתים.

המודיעין המבצעי היה שגוי ומתכנני המבצע הגרמנים לא התכוננו ללחימה עזה, כפי שנתקלו בה מרגע ההצנחה הראשונה. בסיום המבצע כבשו הגרמנים את האי על־ידי כוח צנחנים גדול, אך במחיר אלפי הרוגים ומאות מטוסים (רובם תובלה) שאיבדו. אחרי המתקפה איבד היטלר את אמונו בצנחנים ואמר את המשפט שבכותרת; בעלות הברית לעומת זאת הרחיבו את יחידותיהן המוצנחות.

עוד על שימוש בכוחות עתודה, אלתור מפקדים והשפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק – בפנים

"צה"ל הגיע מוכן למבצע 'שומר החומות', לאחר שנים של תהליך הפקת לקחים יסודי ותר"ש 'תנופה' – תפיסות לחימה עדכניות ומתקדמות, מגוון רחב של תוכניות אופרטיביות משותפות למטכ"ל, לפיקוד הדרום ולזרועות, כוחות מאומנים ומתורגלים בים, באוויר וביבשה, אמל"ח מתקדם שהוטמע ומודיעין ממוקד וחסר תקדים. בניגוד למבצע 'חומת מגן', הדרג המדיני הנחה את צה”ל להרתיע את חמאס ולא להכריע. בהתאם, לא היה צורך במבצע הכרעתי, שמשמעותו תמרון מסיבי וכיבוש הרצועה. 

בסיום המבצע צה"ל פספס שתי הזדמנויות נדירות לחיזוק ההרתעה ולבניין כוח. האחת, לפגוע ברוח הלחימה של צבאות הטרור חמאס וחזבאללה. השנייה, לבנות את כוחו המבצעי ואת האמון בכוחות היבשה, במחיר כמעט אפסי למלחמה הבאה, שצפויה להיות מורכבת ומסוכנת יותר".

מאמר שנכתב במלאת שנה לסיום מבצע "שומר החומות". התובנות – רלוונטיות מתמיד.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

אחד המרכיבים שיש בהם כדי לקדם את השאיפה להגביר את עצמתנו הצבאית, ולתרום להירתמותו המרבית של איש הצבא למילוי משימתו, היא השפה הצבאית ועולם הפקודות כחלק ממנה [...] נטייתו של אדם לרחם על עצמו בתנאי עומד וערפל קרב, מן הצד האחד, ויכולתו לפתח כושר נוסף ולעמוד בתנאים כאלה מן הצד האחר, הן מהמפורסמות. שליטה עמוקה יותר בשפה הצבאית עשויה לעזור, בין השאר, גם להגיע לרמת אימונים גבוהה יותר

15 שנים למותו של אלוף שלמה שמיר, אחד מחברי המטכ"ל הראשון של צה"ל (שסירב לרמטכ"לות), מפקדה הראשון של חטיבה 7 (חפשו את הספר ...בכל מחיר – לירושלים), מפקדו השני של חיל הים ומפקדו השלישי של חיל האוויר.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

צילום: בנו רותנברג, אוסף מיתר הספרייה הלאומית האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר

"בשנה האחרונה גובר העניין בצבא ובביצועיו, והמונח אוגדה שגור בפי כול. לכן חשיבות רבה יש דווקא עכשיו לרדת לשורשיה של האוגדה כפי שמביא ספר זה".

השבוע נערך ביד טבנקין ערב השקה חגיגי לספר האוגדה הראשונה, פרי עטו של אל"ם (מיל') ד"ר בני מיכלסון, שיצא לאור בהוצאת "מערכות". באירוע השתתפו אלוף (מיל') עמנואל סקל שסקר את  ההיסטוריה של האוגדה בצה"ל ואת פעילות האורגן מאז ועד "חרבות ברזל"; אל"ם (מיל') פרופ' זאב דרורי, קצינים בכירים במילואים ועוד. 

מיכלסון, לשעבר ראש המחלקה להיסטוריה בצה"ל, סיפר על תולדות האוגדה שפעלה לראשונה ב‏־1956 ועל עמידתה במבחן הקרבות במלחמת סיני.

הספר האוגדה הראשונה זמין בחנויות הספרים. עוד על הספר - בפנים

לשמיעת כל הפודקסטים שעלו עד כה על מלחמת "חרבות ברזל" וחומרים נוספים לחצו כאן