מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש במלאת שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה על הפן הכלכלי שבה והשפעתו על הסדר העולמי / על משמעות המילה רמצ'אן, מדוע הוא חודש של לחימה בעיני ארגוני הג'האד והקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה בחודש זה / פודקסט על כללי המשחק של העימותים האסימטריים באזורנו / המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות: על פרוקסי, ברית הפריפריה וכיצד האויב של האויב שלי הוא חברי / מאמר חדש על ההבדל בין קצינים ונגדים בחירום / ספר לשבת בסימן מלחמת האזרחים בסוריה. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

"הסדר הבין לאומי החדש טרם התייצב גם לאחר שנתיים של לחימה בין רוסיה ואוקראינה, וסביב השפעתו הצפויה שורר חוסר ודאות רב. עם זאת, אפשר לשרטט תרחיש אפשרי של מלחמה קרה שנייה שיחייב את ישראל למצב עצמה כצומת מרכזי בעולמות התקשורת, האנרגיה, הפיננסים והתחבורה הגלובליים, ולעמוד מחדש על תפקידו של צה"ל בביטחון הלאומי שלה".

מאמר חדש מאת סא"ל ד"ר איתי חימיניס במלאת שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה על הפן הכלכלי שבה והשפעתו על הסדר העולמי.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

השבוע החל בעולם המוסלמי חודש רמצ'אן (רמדאן), על רקע מלחמת "חרבות ברזל" והחשש מהתלקחות השטח בעקבותיה.

לפני שנה פרסם ד"ר שגיא פולקה מאמר ב"מערכות", ובו טען כי הכרת חודש רמצ'אן ומשמעו חשובה לצה"ל כחלק מהכרה עמוקה של תרבות שכנינו. לדבריו, "הכר את אויבך" הוא מושג רחב שאינו מצטמצם בהכרה טקטית צבאית, וראוי לו שיתעמק גם ברבדים התרבותיים והלשוניים.

עוד על משמעות המילה רמצ'אן, מדוע הוא חודש של לחימה בעיני ארגוני הג'האד והקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה באמצעות הקרבת הנפש בחודש זה – בפנים

״בניגוד לחמאס, חזבאללה אינו ארגון קטן וחלש. לא ניתן להגיד שהוא אינו מורתע מישראל, אך ההרתעה היא הדדית. הצד החזק, כלומר ישראל, מהסס לחרוג ולעלות מעבר לרף הסלמה מסוים. פה לחלוטין הם ריסקו את כל כללי המשחק ולכן אנו מגיבים בהתאם. כללי המשחק נשברו ב־7 באוקטובר. צה״ל מראה הישגים יוצאי דופן בלבנון, מחסל אנשים ומפקדים בכירים, דברים שלא העזנו לעשות ב־30 השנים האחרונות״.

ד״ר דניאל סובלמן מהמחלקה ליחסים בין־לאומיים באוניברסיטה העברית ועמית מחקר באוניברסיטת הרווארד, בריאיון ל״קול המערכות״ על כללי המשחק של העימותים הא־סימטריים באזורנו. מדוע יש כללי משחק? מדוע שישראל תסכים ליצור כללי משחק?

לשמיעת הפודקסט המלא, לחצו כאן

"בשנים האחרונות עסק המטכ"ל בהטמעת תפיסת הנגד כמפקד ובהכשרת הנגדים בציר הפיקודי. עם זאת, נראה כי התפיסה עסקה בעיקר בהיבטי שגרה. מלחמת 'חרבות ברזל' מאפשרת לבחון את תפיסת "הנגד החדש" בעיתות חירום. 

בהינתן שמלחמה זו תימשך זמן רב, בכל מתכונת שהיא, ראוי שנבחן אם על מערך הנגדים לרכוש כלים פיקודיים לשעת חירום, כדי לאפשר לצה"ל רציפות תפקודית מיטבית לאורך זמן, המבוססת על שותפות לפיקוד על היחידה ועל חוסנו של מערך זה".

מאמר חדש מאת רנ"ג ד"ר נמרוד בצון על ההבדל בין קצינים ונגדים בחירום, וכיצד הכשרה קצרה, בשעת לחימה, העשויה לשפר את הכשירות המבצעית של היחידות ולסייע גם בחזרה לשגרה.

לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן

המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות מחבר בין סיפורי קרב עוצרי נשימה לתיאוריה צבאית כדי לשפוך אור חדש על המבצעים שעיצבו את האתוס של צה"ל. 

בפרק השביעי: כורדים

היום ישראל מוקפת בכוחות פרוקסי שמפעילה איראן (כמו הג'האד האסלאמי הפלסטיני, חזבאללה והחות'ים). קשה להאמין אבל בשנות ה־60 ישראל ואיראן שיתפו עפולה בהפעלת כוחות כורדיים נגד אויבת משותפת – עיראק.

הפרק עוסק בניסיון להפעיל כוחות זרים, בעלי אינטרסים דומים, לטובת ישראל, כחלק ממדיניות שנקראה "ברית הפריפריה" ומגולל את מעללי המשלחת הישראלית לכורדיסטאן, בעזרת אנשי הצנחנים והמוסד שהיו חברים בה.

לשמיעת הפודקסט המלא, לחצו כאן

במרס 2011 הגיעה האש, אש המחאה והמרי שהצית "האביב הערבי" גם לסוריה. 13 שנים לאחר מכן, והאש עודנה בוערת.

ספר לשבת בסימן אותה מלחמה בסוריה. חזרה לספרו של פרופ' איל זיסר "סוריה במלחמה: עלייתה ונפילתה של של המהפכה בסוריה", שמונגש במלואו בצורה מקוונת באתר "מערכות".

לקריאת הספר במלואו לחצו כאן

לשמיעת כל הפודקסטים שעלו עד כה על מלחמת "חרבות ברזל" וחומרים נוספים לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן