לאחר השגת הכרעה של החברה העזתית, יהיה צורך בשינוי פוליטי עמוק באמצעות בניית מערכת פוליטית ומסגרת חוקתית שתשריין את השינוי התרבותי והחברתי ותאפשר קיום חברה דה־מיליטריסטית בשנים הקרובות. לתהליך צפוי מחיר מדיני, וכלל לא בטוח שישראל תהיה מוכנה לשלמו
פלישת בעלות הברית לגרמניה הנאצית - חיילי הדיוויזיה האמריקנית השלישית כובשים את נירנברג. כיבוש זה התבסס על רמיסה  של החברה הגרמנית עד להכנעה של הרוח הגרמנית, דבר שאפשר שינוי חברתי, פוליטי ותרבותי עמוק שהחזיק למעשה עד ימינו. צילום: ויקיפדיה, צבא ארצות הברית

פלישת בעלות הברית לגרמניה הנאצית - חיילי הדיוויזיה האמריקנית השלישית כובשים את נירנברג. כיבוש זה התבסס על רמיסה של החברה הגרמנית עד להכנעה של הרוח הגרמנית, דבר שאפשר שינוי חברתי, פוליטי ותרבותי עמוק שהחזיק למעשה עד ימינו. צילום: ויקיפדיה, צבא ארצות הברית

מלחמות טוטליות שמסתיימות בניצחון מוחלט של אחד הצדדים, ובוודאי כאלה ששני הצדדים הלוחמים רואים בהן טוטליות, אמורות להביא בסופן לשינוי בסיסי ובר קיימא של הצד המפסיד. בחלק מהמקרים, שינוי זה אינו מוגבל רק למערכות הצבאית והשלטונית, אלא גם למערכת החברתית של הצד המפסיד. בימי קדם פירושו של שינוי כזה עבור הצד המפסיד היה ברוב המקרים השמדה מוחלטת או כמעט מוחלטת של המערכת החברתית, בין אם באמצעות הריגה או מכירה לעבדות, ובין אם באמצעות הגליה, למשל מלחמת רומא – קרתגו. זאת בניגוד למלחמות שאינן טוטליות שיכלו גם להסתיים בשעבוד כלכלי ולעיתים שלטוני, למשל כיבושי אשור, בבל או רומא שהסתיימו בכניעה של העמים שנכבשו.

במילניום השני מרבית המלחמות הטוטליות אומנם הסתיימו בתוצאות קשות מאוד לצד המפסיד, אבל ברוב המקרים נוצר שינוי בסיסי במערכת החברתית, שלא נבע מהשמדה מוחלטת. לדוגמה בכיבוש קונסטנטינופול ב־1453 טבחו הטורקים בנוצרים תושבי העיר, ולמרות ההרג הנרחב לא נעלמה לחלוטין החברה הנוצרית בביזנטיון, אלא חל בה שינוי בסיסי והיא הפכה משליטה ובת חורין לחברה נטולת כוח שלטוני שמשלמת מס ג‘יזיה לשלטון המוסלמי.

מהשינויים שנכפו על ידי צדדים מנצחים במלחמות טוטליות עד אז. שינויים אלה, ובעיקר השינויים שהובלו על ידי הדיפלומטיה האמריקנית, נועדו לא רק למנוע מהצד המפסיד את התנאים לאיים על הסדר הקיים, אלא גם את הרצון הבסיסי לפתוח שוב במלחמה. שינויים אלה כללו בין היתר שינויים חוקתיים, הגבלות חמורות על החזקת צבא ועל מעורבות צבאית ועד כדי שינוי מבנים מדינתיים. אמצעים אלה נועדו לאכוף שינוי חברתי ואף תרבותי בסיסי בחברות המובסות, על מנת לעקור מתוכן את ההשפעות הצבאיות ואת הלך הרוח הצבאי אפילו עד מניעת עיסוק בחידוש המלחמה במשך כמה דורות.

שינוי כזה שנאכף על חברה לאחר תבוסה במלחמה טוטלית אכנה דה־מיליטריזציה של חברה מובסת. מטרתו של מאמר זה לזהות את המאפיינים של דה־מיליטריזציה מוצלחת של חברות מובסות באמצעות ניתוח המקרים שבהם שינוי כזה החזיק מעמד לפחות שני דורות, וכן לזהות את התנאים הנדרשים לביצוע דה־מיליטריזציה מוצלחת של חברה מובסת. שני המקרים הבולטים בהיסטוריה הצבאית של דה־מיליטריזציה מוצלחת של חברות מיליטריסטיות בעבר הם המקרים של גרמניה המערבית ויפן לאחר מלחמת העולם השנייה. במקרים אלה פעלו בעלות הברית המנצחות בהובלת ארצות הברית לניצול ההכרעה הצבאית והשלטונית לשם הכרעה חברתית. השינוי החברתי והתרבותי העמוק הביא בשני המקרים לדה־מיליטריזציה במשך כשלושה דורות.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן