הכישלון המודיעיני ב־7 באוקטובר 2023 שונה מקודמיו, ומשכך – דורש פתרון אחר. יש להעביר את תפקיד המעריך הלאומי מידי אמ"ן לגוף אזרחי מצומצם, תחת משרד ראש הממשלה, שיקיים יחסי גומלין עם שאר ארגוני המודיעין, ויקדיש את מעייניו ללימוד, ניתוח וכתיבה של מסמכים בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות. גוף זה, אם יאורגן וינוהל בצורה נכונה, ייתן לישראל יכולות הערכה מקצועיות שאינן קיימות היום ויאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרי המודיעין העתידיים
כישלון מערכת המודיעין במתן התרעה על מתקפת החמאס ב־7 באוקטובר הוא אירוע יוצא דופן בתולדות כשלי המודיעין. בכל המקרים הדומים לו מאז פרוץ מלחמת העולם השנייה ההפתעה לא הייתה מלאה. ערב מבצע "ברברוסה" ביוני 1941 הבינו הגנרלים הסובייטים שפני גרמניה למתקפה, ורק פקודותיו המוטות והמוטעות של מנהיג המדינה יוסף סטלין מנעו היערכות בהתאם. בדצמבר 1941 היה ברור לגורמי המודיעין האמריקניים שיפן מתכוונת להרחיב את המלחמה, אבל אף אחד לא שיער שפני היפנים לתקיפת מרכז הכוח האמריקאני בזירת האוקיינוס השקט – נמל פרל הארבור ומתקניו. למתקפה הערבית ביום הכיפורים 1973 אומנם לא קדמה התרעת מלחמה של אמ"ן, אבל כבר בבוקר 5 באוקטובר החליט הרמטכ"ל שהמצב בגבולות מחיב תגבור.