איך היה? היה קב"ן

רס"ן קרן אור מור , ראש תחום תורה והדרכה במערך בריאות הנפש בחיל הרפואה

אל"ם ד"ר לוסיאן טצה לאור , פסיכיאטר ורמ"ח ברה"ן בחיל הרפואה

סא"ל (מיל') ד"ר לאה שלף , ראש בית הספר לעבודה סוציאלית במכללת ספיר, יועצת מחקר ביחידה לתגובות קרב בצה"ל 07.04.2024

סיכון חיים וחשיפה למוות ולמראות קשים באזורי לחימה מגבירים את הסיכון להפרעת דחק פוסט־טראומטית. כשלושה חודשים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", כ־1,600 חיילים טופלו על ידי גורמי ברה"ן; 76% שבו לשדה הקרב אחרי התערבות קצרה. מאמר זה מראה כיצד מענה ראשוני יעיל מביא לשיפור סימפטומטי ותפקודי מהיר של פרטים וקבוצות, ובכך אולי מצמצם את הסיכון לנזקים ארוכי טווח

אירועי 7 באוקטובר הפתיעו גם את מחלקת ברה"ן (בריאות הנפש) בצה"ל, שהחלה להתארגן במהירות להתערבות במתכונת של למידה תוך כדי תנועה את הצרכים והתובנות העולים מן השטח. לנוכח האירועים הקשים שהחיילים נחשפו אליהם נפרסו קציני בריאות נפש בשטח, ופתחו מסגרות למתן מענה טיפולי נפשי ראשוני בסמוך לכל גזרות הלחימה.

מערך ברה"ן הוא הסמכות המקצועית לטיפול הנפשי בצה"ל, וקב"ן הוא מקצוע ישראלי ייחודי – בין היתר משום שגורמי בריאות הנפש בצה"ל מכוונים לתת סיוע נפשי וטיפול בקרבת אזורי העימות, ובעיתות מלחמה – באזורי הלחימה. במאמר זה נציג את הטיפול האישי והקבוצתי שניתן לחיילי צה"ל בשטח, דרך התבוננות על  עבודת הקב"ן בצלת"ק (צוות מולטי סקטוריאלי לטיפול בתגובות קרב). לדעתנו, באמצעות התערבות מהירה וממוקדת המבוססת על הבניה קוגנטיבית של האירועים ומתבצעת קרוב להתרחשות הלחימה, אפשר לסייע לפרט ולמסגרת לעבור ממצב של חוסר אונים להתמודדות פעילה ואולי בהמשך התערבות זו יכולה למנוע התפתחות הפרעה פוסט־טראומתית .   

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן