אונר"א: טרור הומניטרי?

רס"ן (מיל') ד"ר רפאל בן-ארי , מרצה למשפט בין־לאומי פומבי ופלילי ותורת המשפט. לשעבר רמ"ד הליכים בין־לאומיים בפרקליטות הצבאית, והיועץ המשפטי לשגרירות ישראל בהאג

ד"ר שאול שארף , מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס. עורך כתב העת "רשות הרבים" בפורום הישראלי למשפט וחירות 04.04.2024

75 שנים לאחר הקמתה, לאונר"א עדיין אין מסגרת מוסדרת למתן דין וחשבון. לנוכח אופי הגילויים הקשים והביקורות החריפות שהועלו נגדה במישורים השונים במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך "חרבות ברזל", הבחינה שמבקש מזכ"ל האו"ם לקיים בנוגע לנייטרליות הסוכנות היא בגדר עלה תאנה והסטת קשב של הקהילה הבין־לאומית, תוך התעלמות מכוונת משורש הבעייתיות ומחומרת ההאשמות הכרוכים בפעילותה ובהתנהלותה של אונר"א
נשק שנתפס במטה אונר"א, 16 בפברואר 2024

נשק שנתפס במטה אונר"א, 16 בפברואר 2024

זה זמן ש־UNRWA (United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East; "סוכנות הסעד והעסוקה של או"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב", להלן: "אונר"א") היא אחת הסוכנויות הגדולות ביותר של האו"ם, עם יותר מ־30 אלף אנשי צוות הפועלים בירדן, בלבנון, בסוריה, בגדה המערבית ובעיקר ברצועת עזה. היא נותרה סוכנות האו"ם היחידה שתחום פעולתה אינו גלובלי אלא אזורי, ומטפלת בקבוצה אחת בלבד של אנשים; ייחודה הוא גם שהיא מספקת ישירות שירותים ציבוריים מעין ממשלתיים למוטביה.

מהקמתה, לפני קרוב ל־75 שנים, רשמה אונר"א הישגים משמעותיים בתחום ההומניטרי,1 במתן סיוע ושירותים ציבוריים חיוניים, תוך שהיא פועלת באחת הזירות הגיאופוליטיות המורכבות ביותר, בתנאים מאתגרים של אי ודאות פוליטית וחוסר ביטחון פיזי. אף על פי כן, בעשורים האחרונים המנגנון העצום, המעין מדינתי, משך ביקורת רבה. חלק ממדיניותה ארוכת השנים הפך אותה לחשופה למניפולציות פוליטיות, במיוחד מצד קבוצות קיצוניות, באופן שמאפיל על הישגיה. 

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן