מלחמת רוסיה-אוקראינה – הכישלון הלוגיסטי

לפני כשלושה חודשים פלש צבא רוסיה לאוקראינה. הלחימה החלה במכת הפתיחה שכללה תקיפה באמצעות מטוסים וטילי שיוט של שורת יעדים צבאיים ברחבי אוקראינה. הכוחות הרוסיים התמקדו בשלוש חזיתות עיקריות: החזית הצפונית מבלארוס וגבול רוסיה-אוקראינה לכיוון קייב ואזור חרקוב (העיר השנייה בגודלה באוקראינה); החזית המזרחית באזור חבל המריבה דונבאס; והחזית הדרומית מחצי האי קרים והים השחור.

בשלושת הימים הראשונים לפלישה התקדמו הכוחות התוקפים במהירות יחסית, בעיקר בציר בלארוס-קייב בצפון מזרח אוקראינה ובמחוז חרסון בדרום. לאחר מכן הואט קצב ההתקדמות של הכוחות, ובמספר אזורים (מצפון מערב לקייב ובמרחב חרקוב) נבלמה המתקפה הרוסית כמעט לחלוטין. על־פי הערכות של גורמים שונים, אחד הכישלונות הגדולים של הרוסים בהתקדמות לעבר קייב היה כיבוש שדה התעופה אנטונוב ליד העיירה הוסטומל. ב־24 בפברואר, עם התחלת המתקפה, פתחו הרוסים בהסתערות אווירית של כוחות מיוחדים וצנחנים במסוקים על שדה התעופה אנטונוב הקרוב לקייב. ההערכה הייתה כי כיבוש שדה התעופה המרוחק פחות מ־10 ק"מ מקייב יאפשר פתיחת ראש גשר להעברת כוחות וציוד לחימה נוסף לאזור הבירה, בפעולת עומק אסטרטגית מהירה באמצעות 18 מטוסי מטען כבדים (איליושין II-76), ויאפשר התקדמות מהירה עד לחבירת הכוחות הקרקעיים מצפון. התנגדות אוקראינית עזה הצליחה לעכב את כיבוש השדה ולהוציאו מכלל שימוש, פעולה שפגעה בתוכניות הרוסים. הגורמים העיקריים לעצירת קצב ההתקדמות של הרוסים היו התנגדות עזה ויעילה מהצפוי של הצבא האוקראיני, ובעיות לוגיסטיות שונות ברציפות הלחימה.