במאמרי לפני כשנה במערכות "מלחמת רוסיה-אוקראינה – הכישלון הלוגיסטי" סקרתי את הכשלים במערך הלוגיסטי של צבא רוסיה, שגרמו בסופו של דבר לרוסים לסגת מהחזית הצפונית שמטרתה הראשית הייתה כיבוש קייב, לנטוש את חלום ההכרעה המהירה ולרכז מאמץ בחזית המזרחית באזור דונבאס ובחזית הדרומית מחצי האי קרים. מאז אנו עדים ללחימה סמי־סטטית עם התקדמות מועטה משני הצדדים: כיבוש חלקים במזרח אוקראינה ודרומה מצד הרוסים באביב 2022 מחד גיסא, ומתקפת נגד אוקראינית מוצלחת שהצליחה להחזיר שטחים נרחבים באזורים אלה לידי האוקראינים בסופו אותו הקיץ מאידך גיסא.
בואו של החורף הביא למבוי סתום מבחינת הישגים קרקעיים. בחורף שעבר למדנו (בעיקר הצבא הרוסי) שהתקדמות מהותית בשטח הקשה והבוצי בחורף האוקראיני מורכבת לצבאות כבדים. סוג לחימה שכזה הביא לאבדות רבות בקרב גדודי החי"ר הממוכן, השריון והשיירות ההספקה הרוסיים בתחילת המלחמה. בשל כך מזרח אוקראינה, בדגש על העיר בחמוט שהפכה לזירת ההתכתשות העיקרית בחודשים האחרונים, הביאה לשחיקה אדירה של כוח אדם משני הצדדים בקרבות התחפרות המזכירים במובן מסוים את מלחמת העולם הראשונה.