עין אחת מזרחה: הטאלבאן, פקיסטאן ומלחמת "חרבות ברזל" (זמין גם בשמע)

פליטים אפגאנים (מקור: Afghanistan Times on X)

בשעה שישראל, המערב ורוב העולם הערבי עסוקים במלחמת "חרבות ברזל" ושלוחותיה, אלפי קילומטרים מזרחה מתנהל משבר הומניטרי רחב היקף שעלול להשפיע על המשך הלחימה בישראל. בין אפגניסטאן לפקיסטאן, שתי מדינות מוסלמיות סוניות הנמצאות במשבר כלכלי־ביטחוני חריף, מתנהלים יחסים מורכבים משחר היווסדן. המשבר הנוכחי הגיע ב־3 באוקטובר, עם החלטת של השלטון באסלאמבאד לגרש את כל הפליטים האפגאניים ששוהים באופן בלתי חוקי במדינה חזרה למולדתם, עד תחילת נובמבר.1

עד לפרסום ההחלטה הראו ההערכות כי בפקיסטאן שוהים לא פחות מ־3.7 מיליון פליטים אפגאניים, שהגיעו אליה בכמה גלים במטרה לברוח מהמלחמות המתחוללות בארצם. כמה מאותם פליטים אפגאניים אף נולדו במדינה והתיישבו בה בצורה מלאה. על פי הממשל הפקיסטאני, בין 1.4–1.7 מיליונים מהם שוהים במדינה באופן בלתי חוקי ועליהם לצאת ממנה. בפועל, עד 4 בנובמבר עזבו כ־200 אלף אפגאנים את פקיסטאן, חרף ניסיונות דיפלומטיים אפגאניים ובין־לאומיים שונים לשנות את הגזֵרה.2

מפגש פסגה בין בכירי חמאס לבכירי טלאבאן. מקור: @afghanestan_news24 בטלגרם

על טרור, הסכמים ופליטים

ההחלטה לגרש מספר גבוה כל כך של פליטים אפגאניים לא הגיעה כרעם ביום בהיר. מאז חזרת הטאלבאן לשלטון באפגניסטאן, באוגוסט 2021, סובלת המדינה מעלייה עצומה בכמות פיגועי הטרור. לרובם אחראי  TTP(טאריק א-טאלבאן) ארגון בן של הטאלבאן הידוע בתור "הטאלבאן הפקיסטאני". ה־TTP פועל בעיקר בפקיסטן באזורים הסמוכים לגבול בין שתי המדינות אשר משתרע על פני 2,670 ק"מ. חשוב לציין כי פעולות רבות, מוציא ה-TTP מתוך שטח אפגניסטאן , ללא הפרעה מיוחדת מצד הטאלבאן האפגאני. אף שפקיסטאן סייעה בעבר לטאלבאן להשיג מחדש את השלטון בקאבול, עם סיום הנסיגה האמריקנית לפני כשנתיים החליט הטאלבאן לתמוך בארגון טרור בעל אידאולוגיה סונית דאובנדית קיצונית כמו שלו, שמבקש להחליף את הממשל ה"כופר" באסלאמבאד.3

כדי לפתור, ולוּ חלקית, את הבעיה הביטחונית שיצר הטאלבאן, החליטה ממשלת פקיסטאן להוציא משטחה כל פעיל פרו־טאלבאני פוטנציאלי. בהצהרה על ההחלטה אמר שר הפנים הנוכחי, שראפז בוגטי: "מאז ינואר [2023] היו 24 מחבלים מתאבדים [בפקיסטאן], 14 מהם בעלי אזרחות אפגאנית".4 נוסף על הבעיה הביטחונית שהאפגאנים מייצרים בפקיסטאן חשוב להבין כי המעצמה הגרעינית מצויה במשבר כלכלי חריף, המגובה באי־יציבות שלטונית. רק ביולי השנה הודיעה קרן המטבע העולמית על העברת חבילת חילוץ של שלושה מיליארד דולר לפקיסטאן, נוסף על שלושת המיליארדים שכבר קיבלה מסין כהלוואה.5

ההשפעות של חזרת פליטים למדינות כושלות (Failed States)6 ידועות ממספר מקרים במהלך ההיסטוריה, ובפרט בשנים האחרונות. למשל בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, שהחלה ב־2011 ומתנהלת עד עצם היום הזה, היגרו פליטים סורים רבים מהמדינה. בין 800 אלף לשני מיליון מהם היגרו ללבנון. כמה מהפליטים (כ־450 רק באפריל 2023), נעצרו על ידי כוחות הביטחון הלבנוניים, והוכרחו לעבור את הגבול חזרה לסוריה. אותם פליטים, על פי עדויותיהם, גויסו בעל כורחם לדיוויזיה הרביעית של צבא סוריה עם חזרתם למולדתם.7 במקרה אחר הפכו מאות פליטים ומבקשי מקלט לובים, שחזרו ממדינות האיחוד האירופי, לנעדרים עם חזרתם למדינה, נקנו ונמכרו על ידי מיליציות מקומיות, כחלק מעסקאות סחר בבני אדם וזנות ואף נמצאו מתים.8

משני המקרים ניתן להניח, אפוא, כי גם הפליטים האפגאנים עשויים להפוך לכוחות מזוינים בחסות הטאלבאן, להימכר לעבדות או להיפגע מן המשטר. זאת במיוחד לנוכח העובדה כי מספר לא מבוטל מהפליטים שברחו מהמדינה לאחר עליית הטאלבאן לשלטון התנגדו לו, בין אם בצורה אקטיבית או אידיאולוגית.

במקביל למשבר הפקיסטאני, אפגניסטאן תחת הטאלבאן נמצאת אף היא במצב לא פשוט בהיבט ביטחוני וכלכלי ובעיקר בהיבטים של זכויות אדם. נוסף על תמיכת הטאלבאן ב־TTP, אינדיקציות רבות מצביעות על כך שהוא ממשיך לתמוך בארגוני טרור גלובליים נוספים כמו אל־קאעדה, התנועה האסלאמית של מזרח טורקסטאן ('חזב אל-אסלאמי אל-טורקסטאני' או בקיצור ETIM) שפועלת בעיקר מול הממשל הסיני, ג'מאעת אל־נצרה בטג'יקסטאן וארגונים סוניים נוספים.9 כמו כן, הטאלבאן ידוע בקרבתו לחמאס, שכן ארגון הטרור הפלסטינאי היה אחד הראשונים לברך את זה האפגאני לאור ההפיכה שביצע ב־2021. בד בבד, לפי נתונים של ארגוני זכויות אדם, שניים מתוך שלושה אפגאנים נזקק כיום לסיוע הומניטרי – והנתון מדגיש את המצב הכלכלי החמור השורר במדינה. אחת הסיבות לכך היא שכספים רבים שיוחסו לממשלה האפגאנית בעבר מוקפאים בבנקים אמריקניים בהוראת נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. חזרתם לאפגניסטאן של למעלה ממיליון פליטים, השוכנים כעת במחנות זמניים ומצויים מחוץ לשוק העבודה, מוסיפה על הכאוס השורר במדינה.

לחיצת יד בין מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה לפד'ל אל-רחמן, מנהיג מפלגת JUI-F בזמן מלחמת חרבות ברזל. (מקור: X)

מדוע האירוע נוגע לנו?

פקיסטאן נמצאת בעמדה מורכבת מבחינה גאופוליטית. בהיבט הכלכלי היא מסתמכת רבות על ערב הסעודית10 ועל ארצות הברית11 מחד גיסא, ומאידך גיסא היא נתונה ללחצים רבים מצד איראן, הגובלת עימה,12 ומסין,13 המשקיעה סכומי עתק בפיתוח המדינה כחלק מפרויקט "החגורה והדרך". זאת ככל הנראה הסיבה לעמדה הרשמית המהוססת והמאופקת שנוקטת פקיסטאן כלפי ישראל  במהלך מלחמת "חרבות ברזל", לעובדה שאינה משבחת בגלוי את מעשי חמאס, אלא בעיקר מתרכזת בדאגה לעם הפלסטיני.14 עמדה דומה הציגה גם ערב הסעודית, אשר הפגינה תמיכה בעיקר בעם הפלסטיני בתגובתה למלחמה. עם זאת, בפקיסטאן יש מיעוט קיצוני סוני ושיעי, ודעת הקהל בה, בדומה למקובל במדינות מוסלמיות אחרות, עוינת ברובה כלפי ישראל. כראיה, ראש מפלגת ג'מעאת עלמאא' אסלאם (JUI-F) הידועה כדתית קיצונית נפגש לאות הזדהות עם ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הניה, ב־5 בנובמבר בדוחה, בירת קטר, וקרא לאומה המוסלמית למלא את חובתה ולהילחם על החופש של מסגד אל־אקצא.15

נוסף על כך, מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" נצפו הפגנות פרו־פלסטיניות, כולל אחת בת מאות משתתפים מול השגרירות האמריקנית באסלמאבד.16 אף שנכון להיום פקיסטאן אינה מביעה כלל רצון להשתתף בלחימה נגד ישראל או לסייע לחמאס, ייתכן שמנופי הלחץ הפנימיים והחיצוניים שלה, בעיקר לנוכח המשבר הנרחב שבו היא שרויה, יגרמו לה לשנות עמדות.

הטאלבאן, לעומת זאת, ידוע באפגניסטאן כארגון טרור סוני המצדד בחמאס. מבחינה רשמית, לא ידוע על סיוע ממשי שהעביר לתנועה אך לא ניתן לשלול אפשרות זאת לנוכח הסיוע שהגיש לארגוני טרור שונים מאוגוסט 2021. למשל, מקורות שונים, אשר ביניהם נמנה צוות האנליזה והסנקציות של  האו"ם, התריעו על כך שהטאלבאן אפשר לאל־קאעדה להקים לפחות חמש מחנות אימונים באפגניסטן.17 כמו כן, אינדיקציות שונות מצביעות על כך שנשק אמריקני שנותר באפגניסטאן לאחר הנסיגה הגיע, בסיוע הטאלבאן, גם לעזה.18

על אף היחסים הגלויים והנסתרים בין שני ארגוני הטרור, הטאלבאן הכחיש כלפי חוץ כל כוונה לשלוח את לוחמיו ללחימה בעזה, ובכיריו התבטאו בצורה מתונה יחסית בנוגע לחמאס.19 הסיבה לכך היא שהארגון מעוניין להתנער ככל הניתן מהדימוי הרע שנוצר לו בעולם, ולהימנע מהפרה (נוספת) של הסכם דוחה שחתם עם האמריקנים ב־2020, ואשר בו התחייב שלא לסייע לארגוני טרור שונים הפוגעים בארצות הברית. הסכם, שלמרבה האירוניה, הטאלבאן הפר לא אחת, על אף הכחשותיו הגורפות.20

הפגנה פרו-פלסטינית בקראצ'י, 12.11.23. (מקור: PMML Karachi on X)

סיכום

מלחמת "חרבות ברזל" יוצרת הזדמנויות שונות למדינות ולארגוני טרור בעולם המוסלמי להתקרב לציר כזה או אחר. פקיסטאן הגרעינית ואפגניסטאן, שמשמשת מקלט בטוח לארגוני טרור, הן שחקניות חשובות ובלתי צפויות שיש לשים לב אליהן.

אף שהטאלבאן התנער רשמית מכל קשר עם אל־קאעדה, TTP ואחרים, המציאות הוכיחה כי הוא המשיך לתמוך בהם בדרכים שונות. עקב השפעתו התודעתית הרבה בהיבט של ניצחון הג'האד על הכופרים ייתכן שהטאלבאן, למרות הצהרותיו, ישלח פעילים שינסו להתקרב לגבולותיה של ישראל, או יסייע לארגוני הטרור שמולם היא נלחמת.

לעומת מלחמת "חרבות ברזל", משבר הפליטים החדש שהטאלבאן מתמודד עימו לא זוכה לתהודה מספקת בעולם המוסלמי־ערבי בפרט ובגופים בינלאומיים כמו האו"ם ומדינות המערב בכלל, וכדי לזכות בתמיכה נוספת עשוי הארגון לפעול בדרכים יצירתיות. אחת הדרכים היא הצטרפות לאיומים על ישראל ועידוד הג'האד. כך או כך, בדרג המדיני ובמערכת הביטחון הישראלית חייבים להקפיד שלא לזנוח את המעקב אחר הנעשה בשתי מדינות אלה, ולבחון את ההתפתחויות בגזרתן.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן