המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: גיליון מיוחד במלאת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים / פודקסטים על הלמידה המבצעית בשריון, פעילות חיל ההנדסה הקרבית במלחמה, הגדרה מחדש של המושג "ניצחון" במאבקה של דמוקרטיה בטרור והאם ניתן להכריע את חמאס / מאמר על הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה / פרל הארבור – ספר שיצא לאור לפני 4 חודשים, על אירוע בן למעלה מ־80 שנים שנכון גם לימינו. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

בחודשים האחרונים עמלנו ב"מערכות" על הכנת גיליון מיוחד במלאת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים. בגיליון זה ביקשנו לפרסם מאמרים שיוכלו לשפוך אור על שאירע לצה"ל ב־1973, לפני המלחמה ובמהלכה, ועל הפקת הלקחים שלאחריה.

בעודנו עסוקים בהגהות, בתיקוני הלשון, בגיבוש הכותרות ובעיצוב הגרפי של העמודים האחרונים שנותרו לפני ההורדה לדפוס – התרגשה עלינו מתקפת הפתע של חמאס, ושינתה את ההיסטוריה. כך גיליון שנועד לעסוק במלחמת יום הכיפורים איבד תוך שעות אחדות את תכליתו המקורית.

לאחר לבטים רבים, ומאחר שאנו עדיין בעיצומה של המלחמה, החלטנו לא להדפיס גיליון זה, אלא לפרסמו בצורה דיגיטלית בלבד. כך יוכלו כל המתעניינים, בעיקר בעתיד, לקרוא את התכנים הללו. מצער שעוד בטרם ירד לדפוס הגיליון שהיה אמור לשמש כלי בהפקת הלקחים מ־1973, מצאנו את עצמנו במציאות קשה המחייבת גם היא בירור, הסקת מסקנות ובעיקר למידה נוספת.

ביום שאחרי המלחמה, יהיה למערכות חלק פעיל בדיון מקצועי, גם אם נוקב, בסוגיות הרבות המצריכות בירור ולמידה. הבמה לליבון סוגיות אלה תשמש בעיקר למען הדורות הבאים של המפקדים בצה"ל.

קריאה מועילה

"לא הורגלנו להילחם בתוך יישובים ישראלים עם טנק, והתאמנו את עצמנו תוך כדי לחימה. נדרשנו להתאים את עצמנו ללחימה בשטחים סגורים".

אל"ם (מיל') יוסי תורג'מן, ראש תורת חיל השריון בחירום במקשנ״ר מספר בריאיון ל"קול המערכות" על תפקידו של חיל השיריון במערכה הנוכחית, על הלמידה המבצעית בשריון ועל סוגיית האמל"ח שמאפיינים את החיל.

לשמיעת הפודקסט לחצו כאן

צילום: דו"ץ

"מניסיוני האישי איאלץ להסכים כי לא ניתן למנוע הפתעות לחלוטין, אולם סבור אני כי בהחלט ניתן לצמצם את כמותן ובעיקר להוריד מאיכותן. עבור כך קיימת חשיבות רבה לטפח תרבות ארגונית המאפשרת ומעודדת חשיבה ביקורתית המעוגנת בתהליכי למידה ובמנגנונים המאפשרים למערכת לצאת מתוכניות סדורות ולשנות. אל לו לארגון להרגיש מרוצה מדי. תחושה זו היא מסוכנת שכן היא חוסמת למידה וביקורתיות. עליו לעודד את הערנות, הסקרנות ואומץ הלב כדי להתגבר על חומות הקיבעון הארגוני".

אלוף ערן ניב, מתוך ההקדמה לספר פרל הארבור: התרעה והחלטה שיצא ב"מערכות" בסוף אוגוסט השנה.

השבוע לפני 82 שנים, בבוקר 7 בדצמבר 1941 זיהו שני טוראים אות חריג על מסך המכ"ם. השניים דיווחו זאת לחמ"ל, שפקד עליהם להתעלם. בשעה 07:55 תקף הגל הראשון של הכוח היפני את הכוחות האמריקניים בנמל פרל הארבור, והסב לו אבדות קשות.

ימים אחדים לאחר 7 באוקטובר 2023 היה אמור להיערך במכללות הצבאיות אירוע להשקת הספר, שנשא את הכותרת "הפתעה אסטרטגית". האירוע בוטל מן הסתם, וכאשר ייערך ביום מן הימים כבר תהיה לו משמעות אחרת לגמרי.

ספר מעורר מחשבה שנכון ל־1962 וכמובן גם ל־2023

"נושא ההגנה על הכוח הוא תפקוד לכל דבר בשדה הקרב, ויש להוסיפו לחמשת התפקודים המוּכרים ולראות בו מרכיב קבוע בשיקולי הלחימה ובניין הכוח. ההגנה על הכוח, נוסף על ההיבט של שרידות הכוחות, היא מרכיב מהותי ביכולת כוחותינו לשמור על חופש הפעולה ולאפשר את התמרון".

מתוך מאמרו של סא"ל (מיל') אורן האס על הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

צילום: דו״ץ

"המושג תמונת ניצחון, במשמעות של מציאות מדינית טובה יותר, פשוט לא קיים יותר. זו כבר לא מציאות שבה אחרי שהכרענו את האויב בשדה הקרב - אין לו כוח יותר לנהל מלחמה. היום זו מלחמה מסוג אחר לגמרי".

אלוף (מיל׳) עמי איילון, ראש השב"כ ומפקד חיל הים לשעבר, על מהו ניצחון של הדמוקרטיה על הטרור.

לשמיעת הפודקסט לחצו כאן

הפודקסט הוקלט בעקבות מסמך שפרסם ב"מערכות" יחד עם איל חיות-מן לפני כשנתיים בנושא הגדרה מחדש של המושג "ניצחון" במאבקה של דמוקרטיה בטרור.

לקריאת המסמך המלא לחצו כאן

"חיל ההנדסה הקרבית מאפשר את התמרון, שכן הוא מסייע להתגבר על מכשולים, תורם להגברת השרידות של הכוחות באמצעות ביצורים ומערכות מיגון שונות ופוגע בתשתיות האויב אותן הוא הורס״.

סא״ל (מיל') יונתן גולדפוס, מפקד צוות הלימ"ה במקהנ״ר, מספר ל"קול המערכות" על פעילות החיל במהלך המלחמה, שמתאפיינת גם במתאר התת קרקעי של האויב.

לשמיעת הפודקסט לחצו כאן

צילום: דו"ץ

חמאס הוא גם תנועה וגם רעיון. אם ניקח לדוגמה את גרמניה הנאצית או את יפן המיליטנטית נבין שאפשר להכניע ארגון, ואז הכרעה של רעיון הופכת להיות פחות חשובה. אם אתה מחסל את הארגון – הרעיון אולי עדיין קיים, אבל אין מי שיבצע אותו

ד"ר הראל חורב, היסטוריון וחוקר חמאס ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, בריאיון על השאלה: האם ניתן להכריע את חמאס? 

לשמיעת הפודקסט לחצו כאן

לשמיעת כל הפודקסטים שעלו עד כה על מלחמת "חרבות ברזל" וחומרים נוספים לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן